יום רביעי, 1 באוקטובר 2014

עכשיו זה רשמי, כריסטוף אדם פתח מפעל של אקלרים בפריז LA FABRIQUE

ישר מהייצור לויטרינת המכירה (צילום: שרון היינריך)
אני זוכרת שהגעתי בפעם הראשונה לחנות האקלרים המהפכנית של כריסטוף אדם, L'ECLAIR DE GENIE. העיר כולה סערה מפתיחת חנות הקונספט הייחודית הזו, מרבדים של אקלרים נפרסו ומאז מהווה החנות הקטנה והמדליקה במארה מוקד עלייה לרגל לפריזאים ולתיירים כאחד. ההצלחה של אדם מרשימה בכל קנה מידה, מאקלרים בלבד הוא בנה מותג שלם שכיום מוכר גם ממרחי קרמל, שוקולד ופרלינה, טראפלס וטבלאות שוקולד. בהמשך לחנות במארה, נפתחה בפריז עוד חנות של אדם ברובע ה 16 היוקרתי, וכן נקודת מכירה בקומת הגורמה החדשה והמרשימה (פרטים בקרוב) של "גאלרי לפייט". בוטיק נוסף עתיד להפתח בקרוב באזור סאן ז'רמן, ובנוסף מתכנן אדם גם לצאת אל מחוץ לגבולות הרפובליקה הצרפתית והיעד הראשון במסע שלו הוא כמובן יפן, מקום משכנם של כל מותגי היוקרה בתחום הפטיסרי - שוקולטרי הצרפתית. אין לי ספק שההצלחה שלו שם מובטחת, הספיק לי לראות סרטון של מכירת האקלרים ב LA MAISON DU CHOCOLAT כשהללו פתחו את הסניף הראשון ביפן, טירוף.

כך תזהו את המפעל (צילום: שרון היינריך)


הפבריק פותח את שעריו ממש ליד הבורסה הישנה של פריז (צילום: שרון היינריך)

ורגע לפני יפן, אתמול נערכה הפתיחה הרשמית של LA FABRIQUE, המפעל הראשון לייצור אקלרים בפריז, מבית כריסטוף אדם. לה פבריק, בתרגום פשוט מפעל, ירכז את כל פעילותו של אדם בצרפת. שם, ב 300 מטר רבוע המתפרסים על שתי קומות, קומת ייצור וקומת מכירה ומשרדים, ייצר אדם את האקלרים לכל נקודות המכירה שלו, כמו גם את המוצרים הנוספים שנכנסו לאחרונה לנקודות המכירה. אדם מסביר לי שבקומה התחתונה יתרחש רוב הייצור ובקומת המכירה, היא הקומה השנייה (בעצם קומת הכניסה, משום שקומת הייצור היא במרתף) יתבצע שלב הגימור והלקוחות יוכלו לראות מעט מהתהליך.

שילוב של לוק "מפעלי" עם עיצוב חדשני (צילום: שרון היינריך)

אדם בחר למקם את לה פבריק באזור הבורסה הישנה של פריז, ברובע השני. מדובר באזור מסחרי הפעיל בעיקר בשעות היום והוא לא רחוק מאזור הבלוברדים הגדולים והאופרה. כיום ידוע האזור בעיקר בזכות הפסאז'ים הרבים שבו, המהווים אכסנייה לפינות חמד קולינריות רבות. הבחירה של אדם מבריקה, משום שבאזור אין ולו פטיסרי אחת ראויה לדיווח, מה גם שריבוי המשרדים יכול להתאים מאוד לקונספט האקלרים המהווים כיבוד נפלא לישיבות, קוקטיילים וכדומה. 

אפשר גם לשבת לנשנש במקום, וכן, עם הגב אלינו זה אדם (צילום: שרון היינריך)

המקום מעוצב בצורה מיוחדת מאוד, שילוב של עיצוב חדשני עם טאצ' "מפעלי" מחוספס. כמובן שהצבע הצהוב השולט במותג של אדם מככב במקום, כמו גם הצבעוניות המגיעה מהאקלרים הרבים ומהפוסטרים שיוצרו עבור כל קולקצייה ומעטרים כעת את המקום. בכניסה למתחם, ממוקמת נקודת מכירה מרשימה, מתאימה בעיצוב לקו הכללי, במקום אף מעין בר עם כסאות מותאמים הפונה לרחוב, לידו ניתן לשבת ולנשנש את האקלרים. החומרים בהם עשו שימוש בעיצוב המקום, משלבים עץ גולמי, ברזל כבד וזכוכית יוצרים מראה מיוחד המעביר בדיוק את התחושה שרצה אדם לייצר. מפעליות לצד עדכניות, מלאכת יד לצד היי טק. גם אם אתם לא באזור, שווה לבקר כדי להתרשם מהקונספט החדש וכמובן לטעום את אחד האקלרים מהמגוון המיוצר במקום.

כל המוצרים וכל הייצור במקום אחד (צילום: שרון היינריך)

כל כך פשוט וכל כך מרשים (צילום: שרון היינריך)
אין כיף גדול יותר מלראות את שלבי הייצור ובסוף את המוצר המוגמר (צילום: שרון היינריך)

הפבריק יהיה פתוח בכל יום בין שני לשבת החל מ 09:30 ועד 19:30.
כתובת: 32 rue Notre Dame des Victoires
מטרו: BOURSE

שלכם
שרון

יום ראשון, 28 בספטמבר 2014

ישראלית, גרה בפריז, מבקרת באמסטרדם. כמה המלצות

קסם של עיר, תעלות ואופניים הכי אמסטרדם (צילום: שרון היינריך)
אחד הדברים הכי כיפיים בלגור בפריז הוא היותה במרכז העולם. רכבות, טיסות, מכוניות, כל אמצעי תחבורה שתבחרו יוכל להביא אתכם בנקל למדינה אחרת, לעולם אחר של צבעים, מראות, ריחות וטעמים. היכולת הזו להתנייד באמצעות רכבת מהירה או טיסה קצרה, "לקפוץ" ליום או ליומיים למקום אחר לגמרי ובסופו של בילוי לחזור שוב לעיר האורות, מדהימה אותי בכל פעם מחדש. רשת הרכבות המקושרות לפריז מעולה, ואפשר להגיע מהעיר ליעדים רבים באירופה. החל מיעדים בתוך צרפת, שחלקם רחוקים יותר מהמרחק של פריז ממדינות שכנות וכלה במדינות קרובות יותר ופחות, אליהן ניתן להגיע ברכבות מהירות, ממרכז פריז למרכז אותה עיר אליה נוסעים. כמובן, שאם מדובר בנסיעה בתוך מדינות אמנת שנגן, הרי שהגבולות פתוחים והנסיעה מחוץ לצרפת לא דורשת הצגת דרכון או ביקורת גבולות (שימו לב, למי שנוסע מפריז ללונדון, לונדון לא נכללת באמנת השנגן ולכן יש להצטייד בדרכון).

אחד היעדים האהובים עלי לביקורים קצרים של יומיים שלושה, הוא אמסטרדם. מטרו ישר מהבית לתחנת הרכבת הצפונית של פריז, GARE DU NORD ואנחנו על הרכבת אל עבר "ארץ השפלה", או כמו שהצרפתים קוראים לה PAYS-BAS. הנסיעה אורכת כשלוש שעות ועשרים דקות, כולל מספר עצירות בבלגיה ובהולנד. הנופים מקסימים, המעבר בין המדינות מרתק וכשהרכבת נכנסת לתחנת בריסל-מידי כבר מרגישים ב"חו"ל"...בכל זאת, אנחנו בבלגיה ולא בצרפת. הרכבת מגיעה לאמסטרדם. מאות אנשים נשפכים לתוך רחוב דמרק המפורסם, המוביל מתחנת הרכבת המרכזית ישירות לכיכר דאם, אמסטרדם מבחינתי איננה דורשת כל כלי תחבורה, ההתניידות הרגלית בה כל כך כייפית, שאפילו האופניים נראים לי מיותרים. אז אחרי ההתמקמות במלון, הגיע הזמן לחרוש את העיר ולהביא לכם כמה המלצות בתחום בתי הקפה (לא הקופי-שופס!) והמאפים.

קפה נהדר, על המאפה אפשר לוותר אצל הצועקים (צילום: שרון היינריך)

פולים צועקים?
בית הקפה הראשון שפקדנו הוא גם אחד מאלה שאת הקפה בו הכי אהבנו. SCREAMING BEANS, או בתרגום פשוט פולים צועקים, ממוקם באחד הרחובות במתחם "9 הרחובות" המפורסם. מדובר במתחם מדליק של תשעה רחובות קטנים היוצרים מעין ריבוע של רחובות בהן חנויות בגדים מדליקות, חנויות עיצוב, בתי קפה ומסעדות. המתחם נמצא בלב אמסטרדם, באזור המערבי של התעלות והגשרים. הקפה של הצועקים מעולה, במיוחד למי שמגיע מפריז, ואם אתם מגיעים ביום נעים שבו באחד השולחנות בחוץ, אין כמו לראות את באי הרחוב ורוכבי האופניים הרבים שעוברים בו. 

עוגייה אחת בלבד
באחת הסמטאות הציוריות, נתקלנו בחנות קטנה ומטריפה VAN STAPELE בה מוכרים רק עוגיות שוקולד מסוג אחד, כאלו שעושות מצב רוח טוב מבלי שהוסיפו להן חומרים מעוררים. העוגיות עשויות משוקולד ומקקאו של ולרונה, הן כהות ועסיסיות וממולאות בשוקולד לבן. במהלך כל היום העוגיות נאפות במקום, ריחן משכר ומושך אל המקום את העוברים ושבים. שווה להצטייד בכמה עוגיות לדרך, ראו הוזהרתם, עד שתגיעו ליעדכם הן תחוסלנה.

כל כך טעים ומנחם, הפנקייקים הקטנים והידועים של הולנד, בשוק אלברט (צילום: שרון היינריך)

מדאם דה פומפאדור עושה עליה לאמסטרדם
פטיסרי אין באמסטרדם, תשכחו מזה. העוגות הנמכרות בבתי הקפה שונות מאוד מאלו הצרפתיות, הן לא מפונפנות, לא מהונדסות ונטולות קישוטים ועיצוב מוקפד. אז מה הן כן? הן עשירות בתבלינים, עשירות בטעמים, נראות ביתיות ומזכירות יותר את הקונדיטוריה המזרח אירופאית. פטיסרי אחת יש באמסטרדם, שמתקרבת למה שקורה בעיר האורות. היא מושכת אליה רבים שמתבוננים בקינוחים המוצגים בויטרינה כאילו היו יהלומים. למי שמגיע מבירת הפטיסרי העולמית, קצת קשה להתרשם, אבל ביחס למה שקורה באמסטרדם, הרי שמדובר במקום מיוחד וחריג בנוף. POMPADOUR נמצאת גם כן במתחם "9 הרחובות" ממש לא רחוק מהפולים הצועקים, ואם אתם בקטע של מתוקים צרפתיים אבל לא בפריז, נסו אותה. במקום נמכרים גם סוגים רבים של בונבוני שוקולד (פרלינים) המיוצרים במקום, כמו כן ניתן לשבת במקום, לשתות קפה ולהתענג על קינוח חביב.

בראנצ' בלב שכונת PIJP
אחת השכונות הכי מדליקות באמסטרדם היא ללא ספק ה PIJP ואל תשאלו אותי איך מבטאים את זה נכון, ההולנדים יודעים. השכונה הזו שנמצאת מחוץ למרכז התיירותי היא, אם תרצו, הרובע ה 11 של פריז, או הסוהו של ניו יורק. שכונה של צעירים, סטודנטים והיפסטרים עם אווירה מקסימה ובתי קפה מדליקים. אחד המקומות האהובים עלי באזור הוא בית הקפה BAKERS AND ROASTERS שנפתח רק לפני שנה וחצי וכבר שמו הולך לפניו בקרב כל מי שמחפש קפה טוב ובראנצ' מדליק באמסטרדם. המקום נעים מאוד וגדול יחסית, מעוצב בצורה עדכנית ושיקית, המטבח ממוקם מול עיני הלקוחות ושורת העוגות והמאפים מסודרת בצורה מגרה מאוד על דלפק גדול בלב המקום. ניכר כי רוב מי שמגיע למקום בשעות הבוקר והצהריים בוחר באחת מהאפשרויות הרבות המוצעות לארוחת בוקר או לבראנצ', קשה שלא :-) במקום אפשר למצוא גם מנות צמחוניות ונטולות גלוטן. אנחנו הלכנו על ארוחת הבוקר VEGE BREKKIE שהייתה עשירה וטעימה וכללה ביצים אורגניות, גבינת חלומי על הגריל, אבוקדו, פטריות צלויות, תפוחי אדמה של בוקר, תרד וטוסטים מעולים. כמו שהבנתם, זו לא ממש ארוחת בוקר א-לה-ישראל סטייל, אלא בראנצ' שהוא כמו ארוחת צהריים ולכן למי שלא מורגל בארוחות כאלו בבוקר, מומלץ להגיע למקום לקראת הצהריים.
טיפ לאזור: אם אתם אוהבים שווקים, נסו את שוק אלברט קוויפמרקט, תיירותי אך מדליק ויש בו דוכן נהדר של הפנקייקים ההולנדים הקטנים.

העוגות והמאפים ב BAKERS AND ROASTERS (צילום: שרון היינריך)

ארוחת בוקר? יותר צהריים אבל זה מה שהם אוכלים... (צילום: שרון היינריך)

מקום שנכנס ללב
המלון שלנו ממוקם ברחוב NES שיוצא ממש מאזור כיכר דאם לכיוון דרום. אתם מכירים את זה שאתם יוצאים מהמלון והולכים בכל פעם באותה הדרך לכיוון האזור התיירותי? המלצה חמה, השתדלו בכל פעם לצאת לכיוון אחר ונסו את הרחובות הצדדיים והפחות מרכזיים, יתכן שתגלו שם מקומות נפלאים וסמויים מן העין. זה מה שקרה לנו עם המקום שהוכתר על ידינו כקסום וכמדהים ביותר בביקור באמסטרדם. DE LAATSTE KRUIMEL, או בעברית "הפירור האחרון" הוא בית קפה-מאפייה הממוקם במרכז העיר, ברחוב קטן ומקסים באחד מפיתולי הנהר. עברנו לידו במקרה, והוא מיד קרא לנו להכנס אליו פנימה. עוגות מדהימות עומדות בחלון וקורצות לעוברים ושבים, קישים גבוהים ועסיסיים ובעיקר עיצוב שגרם לנו מיד להרגיש בבית. הכסאות, השולחנות ומשטחי העבודה בנויים מארגזי עץ ממוחזרים, מספר שולחנות קטנים פזורים ואפילו מרפסת קטנה היושבת מעל הנהר, כמעט נוגעת בו. בלב המקום נמצא המטבח, הוא חשוף לכל ומהווה את הלב הפועם של הקסם הזה. השף שהוא גם הבעלים, נמצא בו מבוקר עד ערב, לא מפסיק לאפות ומכין בכל יום טרי טרי את כל התוצרת - עוגות, קישים, מרקים, מאפים וכריכים משובחים. ישבנו שם שעות, לא הצלחנו להפסיק להתבונן בשף שעובד בצורה מסודרת ורגועה, על משטח עבודה קטנטן, מול הלקוחות. התנור הקטן עובד ללא הפסקה והריחות, אך הריחות...משכרים. השף מספר לנו שהוא מגיע בכלל מבולגריה, מתחום המטבח ופחות מתחום האפייה. הדבר ניכר בכל הוויתו,הוא מכין עוגות בלי לשקול בלי לעשות שימוש בכלי מדידה, ככה "נטורל" בניגוד לכל חוקי הקונדיטוריה. ותאמינו לי, זה יוצא מעולה! עוגת הגזר בהחלט נאכלה עד הפרור האחרון ועוגת הלימון והזוקיני (כן כן) פשוט השאירה אותנו ללא מילים. מומלץ להגיע למקום בשעות הבוקר או אחר הצהריים, משום שבצהריים המקום עמוס במקומיים שאוכלים צהריים או שמצטיידים בארוחה TO GO. היינו יומיים באמסטרדם, רשמנו 3 ביקורים בפרור האחרון והבטחנו לחזור...זה כנראה אומר משהו.
נסו גם את עמוד הפייסבוק של המקום.

עיצוב מדליק ואווירה קסומה (צילום: שרון היינריך)

הכל מיוצר במקום, אל מול עיני הלקוחות (צילום: שרון היינריך)
אפשר גם לשבת ממש מעל לנהר (צילום: שרון היינריך)
העוגות המשובחות הנמכרות בפרור האחרון, ללקק את האצבעות (צילום: שרון היינריך)

זהו, בחזרה לפריז
שלכם
שרון

יום ראשון, 21 בספטמבר 2014

סיור קולינרי בפריז - רוצים לטייל איתי בפריז? לבקר בשוקולטרי ובפטיסרי הכי טובות? להכיר את הטרנדים החדשים?

לצלול ביחד אל תוך הקרם (צילום: שרון היינריך)
פריז היא העיר המתוירת בעולם. עשרות מילונים של תיירים פוקדים את העיר מדי שנה, הם עוברים ממקום למקום, מבקרים באתרים המרכזיים ונהנים משפע של אטרקציות תרבותיות, היסטוריות וקולינריות. בדרך כלל נעזרים התיירים באחד ממדריכי הטיולים הרבים שנכתבו על העיר, מטיילים בקבוצה מאורגנת עם מדריך, או נעזרים במידע הרב שיש באינטרנט. כל טיול בפריז, מכל סוג שהוא, מפגיש את התיירים עם חוויות שאינן נגמרות.

אם אתם מתכננים להיות תיירים בעיר המדהימה בעולם, אשמח להציע לכם דרך אחרת לטייל. אחרי 4 שנים של מגורים בעיר האורות, והיכרות עם מקומות שלא מסומנים במדריכי הטיולים, אשמח להציע לכם סיורים קולינריים בעברית, מעט אחרים, בעיר הקסומה הזו.

לסייר ביחד במקומות העדכניים ביותר (צילום: שרון היינריך)

אם אתם זוג או משפחה, בלי ילדים או עם ילדים, או סתם קבוצה של כמה חברים, המעוניינים לראות את העיר מזווית ראיה מעט אחרת, יש לכם עם מי לעשות את זה. רק תגידו מה מושך אתכם, ואני אדע כבר לאן לקחת אתכם. ביחד נעבור כמה שעות של שכרון חושים, טעימות והסברים מקיפים שישאירו אתכם עם רעב לעוד ועוד מהתחום המתוק הזה.

לטעום את המתוקים הכי מתוקים בעיר האורות (צילום: שרון היינריך)

כמובן, שלאור עיסוקי בתחום הקונדיטוריה וההיכרות הנרחבת שלי עם פטיסרי, בולנז'רי ושוקולטרי בפריז, אשמח לבנות לכם טיולים המבוססים על תחום זה. יום, יומיים, שלוש שעות, ארבע שעות...כמה שתרצו. תוכלו להכיר את הפטיסרי הכי יוקרתיות, את הבולנז'רי שעדיין מייצרות את הבצק שלהן במקום ואת טובי השוקולטיירים הפזורים בכל רחבי העיר.

אז מי מגיע? ((צילום: שרון היינריך)


תתחילו לחלום, ואני אגשים!
אשמח לענות על כל שאלה במייל:
parischezsharon@gmail.com

נפגש בפריז,
שלכם
שרון

יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

ערב ראש השנה עם עדן אלקובי ופאנקי מאנקי

הקינוחים האהובים עלי לחגים (צילום: שרון היינריך)
מי שמכיר אותי יודע שהחגים האהובים עלי הם חגי תשרי. הריח, משב הרוח הסתוי, החגיגיות ובעיקר ההתחדשות עושים לי את זה מאוד, אני מוכנה למתוח ימים ארוכים את התקופה הזו שלפני ראש השנה. התחושה הזו של ההערכות לקראת, הכנת עוגות הדבש, אפילו התורים בסופר, הברכות המושקעות והתקוות לשנה חדשה טובה ומתוקה. כמה זמן לפני ראש השנה, כבר הייתי מתכננת מה אאפה, למי אחלק, איך אארוז, אילו קינוחים יונחו על שולחן החג (שהרי אני הייתי אחראית קינוחים). כל התהליכים הללו היו ממש טקסיים ולוו בהתרגשות ובשמחה אמיתית. כשעברתי לפריז, התחלפה ההערכות הכללית, בהערכות נקודתית, כזו שלא סוחפת אחריה את כל העיר ואת כל המרכולים, אבל נמצאת תמיד בלב.

אחד הדברים הכיפיים ביותר לפני ראש השנה, הוא לתכנן את ארוחת החג ובמיוחד את הקינוח. בשנים האחרונות, ולאור השפעת הפטיסרי הצרפתית, אני מתמקדת יותר בקינוחים אישיים עת אני מכינה ארוחה או מוזמנת לאחת כזו. אני חושבת שהרבה יותר נוח להגיש קינוחים שאין צורך לחתוך ולהנדס, לבקש מהדודה שתעזור לחלק ושלא תשכח להצמיד כפית לכל צלחת. אין כמו קינוחים העשויים כך שניתן פשוט לחטוף אותם מצלחת מרכזית, או שהם עשויים בתוך כלי אישי שהוכן מבעוד מועד וממתין לסיום הארוחה.

קינוחי כוסות בפטיסרי PAIN DE SUCRE בפריז (צילום: שרון היינריך)

אחת מצורות ההגשה הכי טרנדיות בשנים האחרונות, היא קינוחי צנצנות. בצרפתית, קרוי התחום הזה קינוחי ורין (VERRINE) ומי שנחשב לאבי הטרנד ברפובליקה, הוא השף פטיסייר פיליפ קונטצ'יני. בראיון שערכתי עמו, מספר קונטצ'יני כי את קינוחי הכוסות הראשונים הוא יצר בשנת 1994. קונטצ'יני רצה ליישם את הטכניקות של עולם הבישול בעולם הפטיסרי והחליט לייצר קינוח בו יוכל לשלב מרקמים וטעמים בביס אחד, באמצעות כפית. כיום קינוחי כוסות ניתן למצוא כמעט בכל פטיסרי ובכל אירוע בו מוגשים קינוחים.

אז לקראת השנה החדשה והמרגשת שניצבת ממש בפתח, החלטנו השף פטיסייר עדן אלקובי ואני להביא אליכם מתכון לקינוח מיוחד, המתאים מאוד לארוחת החג. שיתופי הפעולה שלי עם אלקובי משמחים אותי בכל פעם מחדש, משום שאני רואה בו את הניצוץ הפריזאי הזה שכל כך מרגש אותי. בעבר כבר שתפנו אתכם במתכון לבונבון שוקולד בהשראת השוקולטייר פטריק רוז'ה האגדי ולאור ההצלחה הרבה החלטנו להמשיך במסורת. ה"פאנקי מאנקי" הוא קינוח המוגש בצנצנת חגיגית, מורכב מכמה שלבים ודורש הערכות מוקדמת ותכנון, אבל ברגע שהוא מוכן תצטרכו רק להגיש אותו אל השולחן ולקצור מלא מחמאות וחיוכים.

עדן אלקובי בפעולה (צילום: טל צפריר, מתוך סדנא בסטודיו טלטלים)


מומלץ לקרוא את המתכון מראש ולהכין את השלבים על פי הסדר.
תשומת לב כי נדרש ציוד ספציפי: שקי זילוף, מדחום מטבח, משטח אפייה מסיליקון סילפט (רצוי), בלנדר מוט (רצוי) וכמובן צנצנות מתאימות להגשת הקינוח.

פאנקי מאנקי - קינוח שכבות בצנצנת/עדן אלקובי

חומרים
קרם בננות קראנצ'י:
45 גרם מחית בננה
160 גרם שמנת מתוקה
10 גרם גלוקוז
10 גרם סוכר אינוורטי
90 גרם שוקולד לבן
300 גרם שמנת מתוקה

80 גרם פניני שוקולד מריר קראנצ'

שברי קריספי בוטנים מלוחים:
75 גרם דבש
150 גרם סוכר
70 גרם חלבונים
185 גרם בוטנים מלוחים גרוסים

קומפוט בננה מייפל:
40 גרם מייפל
30 גרם סוכר חום
300 גרם בננות טריות חתוכות לקוביות קטנות

קרמו חמאת בוטנים:
390 גרם שמנת
75 גרם סוכר חום
110 גרם חלמונים
2 גרם ג'לטין + 12 גרם מים קרים
115 גרם חמאת בוטנים (SKIPPY)

גנאש שוקולד מריר:
180 גרם שמנת מתוקה
150 גרם שוקולד מריר 60%

עוברים להכנה (צילום: טל צפריר, מתוך סדנא בסטודיו טלטלים)


הכנה:
קרם בננות קראנצ'י:
1. בקלחת מרתיחים מחית בננה, 160 גרם שמנת, גלוקוז וסוכר אינוורטי.
2. שופכים את התערובת הרותחת על השוקולד הלבן, טוחנים עם בלנדר מוט.
3. מוסיפים 300 גרם שמנת וממשיכים לטחון, עד לקבלת מסה אחידה.
4. מעבירים למקרר ל 6 שעות לפחות.
5. ראו בשלב ההרכבה את המשך התהליך כולל הוספת הפנינים.

שברי קריספי בוטנים מלוחים:
1. מחממים בקערת נירוסטה בבן-מארי: דבש, סוכר וחלבונים ל 50 מעלות.
2. מסירים מהאש ומוסיפים בוטנים גרוסים.
3. מניחים תלוליות קטנות בקוטר 2 ס"מ על סילפט (דף אפיה מסיליקון מיוחד), בעזרת כפית.
4. אופים בתנור שחומם מראש לחום של 150 מעלות למשך 25-30 דקות.
5. מוציאים מהתנור ומצננים. מיד לאחר שהתקררו, מאחסנים בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר.

קומפוט בננה מייפל:
1. בקלחת מרתיחים מייפל וסוכר חום, כשהתערובת מבעבעת מוסיפים בננות ומבשלים חצי דקה. מסירים מהאש.
2. מעבירים לקערה ומכניסים למקרר עד לשימוש.

קרמו חמאת בוטנים:
1. מערבבים ג'לטין ומים קרים, מניחים בצד ל 20 דקות.
2. מכינים קרם אנגלז: מחממים בסיר שמנת וסוכר חום. שופכים מעט מהנוזל החם על החלמונים, תוך כדי ערבוב מתמיד עם מטרפה. לאחר מכן שופכים את כל תערובת החלמונים והשמנת חזרה לסיר, מבשלים שוב עד לטמפ' של 83 מעלות.
3. מסירים מהאש את קרם האנגלז ומוסיפים את מסת הג'לטין, מערבבים.
4. יוצקים את קרם האנגלז על חמאת הבוטנים, טוחנים עם בלנדר מוט, מעבירים לשק זילוף.

גנאש שוקולד מריר:
1. מרתיחים שמנת.
2. יוצקים חצי מכמות השמנת על השוקולד, מערבבים בעזרת מרית (לא מגיעים לתערובת חלקה).
3. מוסיפים את שאר השמנת ומערבבים שוב עד לקבלת תערובת חלקה.

הרכבה:
1. מכינים 10 צנצנות 180 מ"ל עם מכסה.
2. מניחים בתחתית כל צנצנת כף קומפוט בננה מייפל.
3. מזלפים 35-40 גרם מהקרמו על הקומפוט. דופקים מעט את הצנצנות על גבי המשטח, על מנת ליישר את הקרמו. מעבירים למקרר לשעה.
4. מוציאים מהמקרר, מוזגים שכבה דקה (כ 2 מ"מ) של גנאש שוקולד מריר ומעבירים שוב למקרר למשך 20 דקות.
5. מקציפים את קרם הבננות ששמרנו במקרר, מקפלים לתוכו את הפנינים. מעבירים לשק זילוף.
6. מזלפים לכל צנצנת מהקרם, עד כ 2 ס"מ מגובה הדופן (משאירים מקום לשברי הבוטנים). דופקים מעט את הצנצנות על המשטח על מנת ליישר את הקרם ומעבירים למקרר/מקפיא, כשהצנצנת סגורה עם מכסה.
7. לפני ההגשה מפוררים את שברי הבוטנים מעל הקרם ומגישים. רצוי להגיש בטמפרטורת מקרר, קרי 4 מעלות.

שומרים במקרר עד 3 ימים.

התוצר הסופי, אין ספק שתקצרו ים של מחמאות (צילום: טל צפריר, מתוך סדנא בסטודיו טלטלים)


שנה טובה!
שלכם
עדן ושרון

יום שני, 15 בספטמבר 2014

מזל טוב LA PATISSERIE DES REVES בת 5!

5000 ערכות כאלו המתינו להמונים (צילום: שרון היינריך)
אלפי אנשים לבושים בורוד ובלבן כובשים את שדרת ברטוי (Av de Breteuil), משפחות על ילדיהן וכלביהן, זוגות, קבוצות של חברים, כולם. הם צועדים מכל עבר לכיוון השדרה, מצוידים בסלים, בתיקים ובשקיות עמוסי כל טוב. חלקם אף מביאים מתנות ושולחנות מיוחדים, מקשטים את מרחב הישיבה שלהם וחוגגים אחר הצהריים של יום ראשון מול הקבר של נפוליאון. בלון גדול ורוד משייט לו באוויר ומסמל למוזמנים לאן להגיע, "רק" 5000 מאושרים יוכלו להנות מיום ההולדת הכל כך מתוק הזה של אחת הפטיסרי הטובות בעולם - LA PATISSERIE DES REVES, או בתרגום פשוט "פטיסרי החלומות". 

כשמדברים על "לחיות בסרט", זה בדיוק זה. איפה עוד אפשר לחזות באירוע המוני הבא לציין יום הולדת לפטיסרי? איפה עוד אפשר לבקש מאנשים לבוא עם קוד לבוש לפיקניק של יום ראשון אחר הצהריים, להצטייד במלוחים ולדעת שהמתוקים לכל 5000 הנוכחים יהיו על חשבון פטיסרי החלומות? אין ספק, מדובר בחלום של ארוע, כזה שכשמגיעים אליו מרגישים כמו ניצבים בסרט, או דמויות באגדה. כל הורוד לבן הזה, המסמל את צבע המותג של הפטיסרי, החיוכים שפוזרו שם לכל עבר, בקבוקי היין שנחלצו, כמויות מארזי המתוקים שחולקו וכמות התמונות שצולמו, לא משתווה לחיוך שהיה מרוח כל אותה עת על פניו של איש אחד, האיש שמאחורי פטיסרי החלומות, פיליפ קונטצ'יני.

5 שנים של מתיקות (צילום: שרון היינריך)

את קונטצ'יני הכרתי זה מכבר, עת ערכתי עמו ראיון. מדובר באחד השף פטיסיירים היותר מוכשרים שפגשתי ואחד האנושיים ביותר, אם לא האנושי ביותר, בתחום הפטיסרי הצרפתית. הסיפור שלו מרתק ותוכלו לקרוא עליו בהרחבה כאן. אחרי שקראתם וגם קצת דמעתם, לא תתפלאו לשמוע שכאשר ראיתי אותו מוקף באלפי ילדים שרק מחכים שיגיע אל שולחן יום ההולדת שהכינו לו, כל אחד עם משפחתו, התרגשתי כל כך. הילד השמן שתמיד צחקו עליו, הפך למושא הערצתם של מילוני אנשים בעולם והיום אלפים מהם באו להכיר לו תודה. כמובן, שבראייתו של קונטצ'יני, היה זה היום בו הוא מודה לכל לקוחותיו, מחלק להם מתוקים ומייצר להם מקום בילוי לכמה שעות שמשיות ומקסימות, אבל למי שמכיר את הרקע של האיש הגדול הזה, הדברים נראים הרבה יותר עמוקים.

הלוגו של פטיסרי החלומות מקבל פרשנות חדשה על ערכות הילדים (צילום: שרון היינריך)

ההרשמה לארוע התקיימה שבועות לפני התרחשותו, לנרשמים הובטח מארז של קינוחים "תביאו את המלוחים, אנחנו נדאג למתוקים". כמו כן, נדרשו ההמונים להגיע עם בגדים לבנים וורודים, להביא אביזרים משמחים וכמובן להצטייד בכל מה שדרוש לקיום יום הולדת. עמדות מסודרות להפליא של חלוקת הערכות נפרסו בלב השדרה, ממש מול האינווליד, כמה סימבולי. עובדים רבים עמלו על חלוקת הערכות, והכל נעשה בסדר ובשקט מופתי, לאט לאט התמלאה כל המדשאה באותם אלפים ונראה שצבע הדשא הירוק הפך לרוד-לבן. האווירה הייתה מחשמלת, כולם הפכו לכמה שעות, לשותפים לאותה חגיגה, מנשנשים גבינות ובגטים, יינות ושמפניה ומקנחים בקינוחים שחולקו להם בערכות. הדאגה לכל פרט ופרט הייתה מעבר לכל דמיון, ערכות מיוחדות הוכנו למבוגרים ואחרות הוכנו לילדים. בכל ערכה הונחו גם כפיות ומפיות וכמובן שבשעה 16:00, הלא היא שעת החטיף, נקראו ההמונים לסור בחזרה לעמדות על מנת לקבל פחזניות עסיסיות ממולאות בקרם וניל איכותי או בשוקולד. 

קונטצ'יני מקבל באהבה את הספר "הפטיסרי הטובות בפריז" אליו הוא גם הצטלם (צילום: שרון היינריך)

קונטצ'יני, הסתובב בין האלפים, מאושר כמו ילד בחנות צעצועים, הוא הצטלם עם כל מי שביקש ושוחח עם כל זאטוט, קיבל הסבר על כל שולחן יום הולדת שהוכן ובחן לעומק את הקישוטים היצירתיים שהביאו הילדים. אני בטוחה שבפנים בפנים, הוא חזר שוב להיות אותו ילד רק הפעם זה שכולם רוצים להיות בחברתו, ולא היה מאושר ממנו.

הנה עוד כמה רגעים של אושר, 14/9/2014, פריז.

החגיגה ממש כאן! (צילום: שרון היינריך)

אפילו הקופסאות מותגו מחדש לכבוד החגיגה (צילום: שרון היינריך)

הילדים הנרגשים ממתינים לקונטצ'יני (צילום: שרון היינריך)

הפיקניק שלנו :-) (צילום: שרון היינריך)

אהבה, זה כל הסיפור (צילום: שרון היינריך)

שלכם
שרון

יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

ECLAIR WEEK FAUCHON, שבוע שכולו אקלרים במעדניית פושון

שבוע האקלרים פושון 2014 יצא לדרך (צילום: שרון היינריך)
בכל שנה אני מחכה לזמן הזה, ממש אחרי החזרה מחופשות הקיץ, או אז מתחילים הפרסומים לקראת אירוע האקלרים הגדול של מעדניית העלית פושון. בעבר, היה נהוג לציין את האירוע "רק" בסופשבוע של אקלרים, אבל לאחרונה גדל מספר ימי החגיגה ובימים אלו מתקיימת המהדורה השבעית של חגיגת האקלרים והפעם מדובר בשבוע שלם שכולו אקלרים בפושון.

אז מה זה אומר? אתם נכנסים לפושון וזוכים לראות עוד ועוד ועוד אקלרים. ויטרינות שלמות מכוסות מרבדים של אקלרים במגוון גדול של צבעים, עיטורים, טעמים ומרקמים, פשוט חגיגה לכל אוהבי תחום הפטיסרי, לאוהבי המתוק (וגם המלוח) ולחובבי האסתטיקה והעיצוב. בימים בהם האקלרים מככבים בויטרינות, כל עוגות הדגל של פושון יורדות מהמדפים והאקלרים מקבלים את כל הבמה. החנות כולה ממוקדת אקלרים, סידור המוצרים משתנה, ויטרינות הפטיסרי מועברות למרכז המתחם וכל העובדים כולם מגויסים למשימת הפסים המדהימים הללו.

מרבדים של אקלרים, אפילו רק לעמוד ולהסתכל שווה (צילום: שרון היינריך)

כמויות האקלרים הנמכרות בכל רגע נתון בבוטיק מדהימות. עמידה קצרה ליד הויטרינה מבהירה לי מדוע הוארך סוף השבוע לשבוע ואני תוהה מתי הוא יהפוך לשבועיים...אין לזה סוף. הדרישה לאקלרים לא מפסיקה לאורך כל אותם שעתיים תמימות בהן אני מבלה במקום. פושון היא נקודת מפגש למקומיים ולתיירים מכל העולם, כולם נוהרים פנימה אל החנות הורודה ורוצים להיות חלק מהסצנה, וכשמדובר בשבוע האקלרים כמות המבקרים עולה והאווירה חגיגית ומיוחדת.

מרתק גם לחובבי עיצוב (צילום: שרון היינריך)

אז במקום להמשיך ולתאר במילים עשרות סוגים של אקלרים, התמונות יעשו את העבודה. המבחר עצום, הבחירה קשה, אבל כל אחד יכול למצוא את עצמו בתוך שלל האפשרויות ומומלץ לנסות יותר מאחד. במסגרת שבוע האקלרים, עולה כל אקלר מתוק 7 יורו ואקלר מלוח 8 יורו. שבוע האקלרים מתקיים בין ה 12/9/2014 ל 20/09/2014, אספקת האקלרים נמשכת לאורך כל שעות היום. לא לוותר!

אקלר "היער השחור" FORET NOIRE, אחד הטובים ביותר בקולקציה (צילום: שרון היינריך)


להתענג..עדיין לפני (צילום: שרון היינריך)


אחרי, שימו לב לדובדבן האמרנה (צילום: שרון היינריך)


אקלר פיסטוק משובח (צילום: שרון היינריך)


כמובן, איך אפשר בלי מקרון בצבעי הדגל הצרפתי, ויו לה פראנס! (צילום: שרון היינריך)


צבעוניות מרהיבה, לונה פארק של אקלרים (צילום: שרון היינריך)


אקלרים לכולם (צילום: שרון היינריך)


פשוט חגיגה לעיניים (צילום: שרון היינריך)

FAUCHON
24-26 Place de la Madeleine
מטרו: MADELEINE
שעות פתיחה: שני עד שבת 08:00 עד 20:00.

שלכם
שרון

יום חמישי, 11 בספטמבר 2014

מסיבת אסיד ACIDE MACARON מפגש ענקים של שף פטייסיר ומעצב גרפי

נחלים של מקרונים (צילום: שרון היינריך)
בגיל 15 ידע ג'ונתן בלו (JONATHAN BLOT) שהוא רוצה להיות פטיסייר כשיהיה גדול. בצרפת, מקובל מאוד לקבל החלטה לגבי קריירה בתחום המטבח כבר בגיל ההתבגרות משום שתקופה ההכשרה והלמידה של התחום ארוכה מאוד ודורשת שנים של צבירת ידע, קורסים ועבודה מעשית בכמה שיותר מקומות נחשבים. בלו, גדל בכפר קטן ליד פריז, ואת לימודי הפטיסרי העביר בכפרו. "בכפר שלי הייתה פטיסרי אחת בלבד, כמו בכפרים רבים בצרפת. בפטיסרי עבדו הפטרון, אשתו, האופה (בולנז'ר) ואני. שם בעצם התחיל הכל". כבן לאמא ארמנית, זוכר בלו את התבשילים שהוכנו בבית על ידי אמו וסבתו, אז בעצם התאהב בטעם החמוץ והאסידי, טעם שהשפיע עליו מאוד, עד כדי כך שהחליט לקרוא למותג שלו ACIDE MACARON  (אסיד מקרון).

כמו בלו, שידע כבר בנערותו לאן מועדות פניו, כך גם המעצב טל שפיגל עוסק מגיל צעיר בעיצוב, אך כבר בילדות נדבק בחידק הפטיסרי. שפיגל הוא אמן ומעצב גרפי, העוסק בעיקר באיור ובעיצוב, מפורסם בזכות פרוייקט תמונות הפרופיל, שהתפרסם בכל העולם ואף זכה לתערוכת יחיד בשבוע העיצוב של ישראל. בנוסף, אחראי שפיגל לחלק גדול בעיצוב חיי הלילה של תל אביב וכן עיצב אלבומים לאמנים כמו להקת הדג נחש. בקרוב, יגשים שפיגל את חלומו הגדול וידלג לעיר האורות על מנת לממש את תשוקת הפטיסרי. וכאן בדיוק אנחנו נפגשים, שפיגל ואני נביא אליכם מדי פעם פרוייקטים משותפים בהם אני אציג פטיסרי, או קינוח כלשהו ושפיגל יעצב לו פוסטר מדליק. הפגישה הראשונה שלנו היא על קפה ומקרון, אחד הדברים ששפיגל הכי אוהב לאייר. אין יותר מתאים מאסיד מקרון לפוסטרים מדהימים של אחד האנשים היצירתיים ביותר שפגשתי לאחרונה. תתאפקו, עוד מעט זה מגיע :-)


כזה אני רוצה, כל יום (צילום: שרון היינריך)

ונחזור לבלו. עד שהגיע לפתוח את המקום שלו, עבר בלו דרך כמה מקומות נחשבים ביותר, בהם התמקצע ופיתח את יכולותיו. מיד אחרי סיום לימודיו, עבד בלו במשך כשנתיים במלון פלזה אתנה היוקרתי שבפריז, בו נמצאת אחת המסעדות הנחשבות ביותר בעיר, מסעדת המישלן של אלאן דוקאס. בלו עבד בצוות הפטיסרי של המסעדה והגיש קינוחים מרהיבים ואיכותיים לראשי ממשלה, נשיאים ומפורסמים רבים שפוקדים את המקום. שם גם למד לעבוד עם חומרי הגלם האיכותיים ביותר. "מבחינתי אין קיצורי דרך, אני עובד עם חומרי הגלם הטובים ביותר, רק כך ניתן להגיע למוצרים ברמה גבוהה". כראייה, מספר לי בלו, על מנת לבחור את שמן הזית שיזולף על טארט הלימון המעולה שלו, טעם בלו עשרות סוגים של שמן זית עד שמצא את האחד שראוי להשתלב במרקמים ובטעמים של היצירה שלו.


טארט לימון עדין כל כך עם ענני מרנג וטל של שמן זית (צילום: שרון היינריך)

בהמשך דרכו עבד בלו כמה שנים במסעדת "ז'ול וורן" המוכרת, הממוקמת בקומה השנייה של מגדל אייפל, שם גם הכיר את אשתו ושותפתו לאסיד מקרון, רנטה (RENATA). לאחר מכן עבד במלון טראס אחד המלונות הטובים בגבעת מונמרטר, שהיה שייך באותה תקופה לקבוצת אלאן דוקאס. "אחרי התקופה בה עבדתי במלון טראס, הבנתי שהגיע הזמן לפתוח מקום משלי. הגעתי למצב בו מבחינה נפשית הרגשתי מוכן לעשות את הצעד הזה. מבחינת הכשרה, אף פעם אין זמן נכון משום שתמיד יש מה עוד ללמוד ובמה להשתפר".  


בלו וידידים (צילום: שרון היינריך)

בשנת 2009 הקימו בלו ואשתו את חנות הקונספט שלהם, ברובע ה 17, הפחות תיירותי. לחנות החליטו לקרוא אסיד מקרון, לאור אהבתו של בלו לטעם החמוץ. בתחילה, יוצרו בחנות רק מקרונים בטעמים שונים, חלקם חמוצים וחלקם בטעמים מתוקים וקלאסיים. כך למשל תוכלו להתענג על מקרון יוזו ותה ארל גריי, לצד מקרון קרמל ומלח פלור-דה-סל המגיע מאנגליה (FLEUR DE SEL), שני טעמים מומלצים ביותר. בהמשך הוסיפו למנעד המוצרים גם מרשמלו המיוצר במקום ועוגיות. הבוטיק עוצב בצורה מאוד נקיה, קירות לבנים ותאורה בהירה, משולבים עם צבעים עזים. גרפיטי גדול וצבעוני מתנוסס על אחד הקירות ותמונות של אנשים מרוצים אוכלים מקרונים מהוות תפאורה לויטרינת המקרונים. גם בעיצוב הויטרינה הכניס בלו "טוויסט" עת יצר פלטפורמה להצגת המקרונים בצורה של קווים מעוגלים בגבהים שונים, היוצרים תחושה של נהרות וגבעות של מקרונים. 


המיני קינוחים של בלו, סכנה! (צילום: שרון היינריך)

בשנת 2013 החליטו ג'ונתן ורנטה ליצור את "אסיד סלון-דה-תה" (ACIDE SALON DE THE). השניים בחרו בחנות שהייתה בעברה קצביה ושפצו אותה מהיסוד. רנטה הייתה אחראית על העיצוב וג'ונתן על בניית קולקצייה של קינוחים ומאפים שיוגשו בסלון. לעיצוב חלק מהרהיטים במקום בחרו השניים את מעצב הפסלים גיום פיישו (GUILLAUME PIECHAUD). גיום עיצב את הכסאות הכסופים המיוחדים, את עגלת הקינוחים המלווים את שעת התה ואת הספסל המיוחד הנראה כמו נלקח ממוזיאון לאמנות מודרנית. הכלים האלגנטים בהם עושים שימוש להגשת השתיה החמה והקינוחים, יובאו מסאנט פטרסבורג והם עשויים פורצלן עם עיטורים מתקופת הצאר, מזמן לא הרגשתי כל כך אריסטוקרטית במהלך שתיית קפה.


מיני קינוחים אחרי (צילום: שרון היינריך)

העוגה הטובה ביותר שטעמתי באסיד סלון-דה-תה היא טארט הלימון, זו גם העוגה שבלו הכי אוהב. "כדי לבחון רמה של פטיסרי, צריך לבחון את טארט הלימון שלה" מסביר לי בלו. מדובר בקינוח צרפתי קלאסי שמופיע בדרך כלל באותן צורות החוזרות על עצמן. הגדולה של פטיסייר טוב היא לעשות מטארט הלימון משהו מיוחד עם החתימה הייחודית שלו. טארט הלימון של בלו משובח. הוא עשוי מבצק פריך דק ביותר, עליו שכבה נדיבה של קרם לימון שמקורו מסיציליה. מעל קרם הלימון מונח מרנג איטלקי עם דבש ויוזו, שהוכנס לתנור לטובת צריבתו. מעל המרנג מזולף לו שמן זית איכותי מאיטליה וכמה פיסטוקים ירוקים מציצים מבין גבעות המרנג.


החנות החדשה של בלו בגדה השמאלית (צילום: שרון היינריך)

בנוסף לקינוחים האישיים, אפשר למצוא בסלון גם מיני קינוחים הנקראים בושה BOUCHEE. בלו מסביר לי כי מדובר בקונספט חדש של מיקרו פטיסרי, המאפשר לאנשים לטעום כמה וכמה סוגים של קינוחים. אחד הטובים שטעמתי הוא עוגת הגבינה עם קונפיטורה של מנדרינה, ביס אחד ובו שילוב מעולה של טעם הגבינה עם חמיצות המנדרינה. הפרי-ברסט הקלאסי גם כן מומלץ מאוד והוא מכיל בצק רבוך וקרם פרלינה המיוצר עם מחית פרלינה שבלו מייצר בעצמו, את הפציחות של הביס נותנים כמה גרגרי אורז תפוח מקורמל. הקינוחים הדורשים קירור מונחים בויטרינה הפונה לרחוב, בלו מסביר לי כי בימים נעימים החלונות הגדולים נפתחים והעוברים ושבים יכולים לרכוש קינוחים דרך החלון, קונספט שטרם נראה בפריז. המקום מכיל מספר לא קטן של שולחנות וספסלים מיוחדים, ניתן לאכול בו ארוחות בוקר, ארוחות צהריים וכן להתפנק בשעת תה עם קפה, תה ומתוקים מיוחדים.


מסיבת אסיד (צילום: שרון היינריך)

אז אחרי שחגגנו במסיבת המקרונים של בלו, הגיע הזמן שתראו את היצירה המדליקה של שפיגל, שכל כך הושפע מהסיפור של בלו, והחליט ליצור קולקציה שלמה של פוסטרים, עבור כל מקרון ומקרון. הרעיון מאחורי הפוסטרים שיצר שפיגל הוא איור נקי, מינימליסטי ובמקביל מאוד דרמטי ומשקף את החשיבות שניתנת כאן לייצור הארטיזני (עבודת יד). שפיגל לקח את רשימת המקרונים המלאה של בלו, כולל השמות, המילויים והצבעים ועבור כל אחד מהמקרונים אייר פוסטר בו נראה המקרון בשלמותו, ומעליו שק זילוף ובו מאסת המקרון טרם הזילוף. שימו לב לפרטים הקטנים, לחיתוך של שקית הזילוף, לצבעים המדויקים, לקישוטים שיש על חלק מהמקרונים. מדהים! באחד מהביקורים האחרונים שלי אצל בלו, הראתי לו את הפוסטרים והוא פשוט נדהם. צפויה פגישה מעניינת בין שפיגל לבלו, עם הגעת הראשון ללימודי הפטיסרי בעיר האורות.


אסיד מקרון על פי טל שפיגל, יצירתיות ללא גבולות 


ממש לאחרונה, עברה חנות הקונספט שברובע ה 17 לרחוב BAC המקסים שבגדה השמאלית, כך תוכלו למצוא את המקרונים של בלו בשתי הגדות. בנוסף, הכניס בלו לחנות ברוב באק גם מגוון של פטיסרי מיוחדים המעוצבים בצורה מיוחדת ואופיינית כל כך לבלו. נסו את עוגת הגבינה המיוחדת או את הסאנט אונורה עם המנגו, אננס וקוקוס. סלון התה עדיין שוכן לו ברובע ה 17, אל תוותרו על ביקור ועל טארט לימון.

בלו ואני, עם הפוסטר שעיצב טל שפיגל, בקרוב הוא יתלה באחד הבוטיקים בפריז...כבוד! (צילום: גלי הדרי)


חנות המקרונים החדשה:
10 RUE DU BAC
75007 Paris
שלישי עד ראשון 10:00 עד 20:00
מטרו: RUE DU BAC

סלון דה תה:
24 RUE DES MOINES
75017 Paris
שלישי עד שישי 10:00 עד 20:00
שבת וראשון 09:00 עד 19:00
מטרו: BROCHANT

שלכם
טל ושרון