קווין-אמאן, המאפה הברטוני בויטרינות הפריזאיות KOUIGN-AMANN

אסופת המאפים של פלאזה אתנה וביניהם הקווין אמאן. מרהיב (צילום: שרון היינריך)
בפעם הראשונה בה טעמתי קווין-אמאן הבנתי למה בריטני היא אחד האזורים האהובים עלי בצרפת. נופים של ים משתלבים עם קרמל מלוח, פלור-דה-סל וקרפים מושלמים, לצד פרות רועות במרחבים ירוקים אדירים וחמאה שקשה להפסיק לאכול עם בגט טרי. לא פלא שממש באזור הזה נולד הקווין- אמאן, או בתרגום מהשפה הברטונית "עוגת חמאה". הברטונים, קנאים מאוד לאזור שלהם והם מוכנים להישבע שהמאפה הזה הוא הטוב ביותר שתטעמו, בוודאי בצרפת. למרות שבברטונית מדובר בסוג של עוגה, הרי שהמאפה משתייך לאגף הבולנז'רי, כלומר לעולם הבצקים, הלחמים ומאפי הבוקר ומי שירקח אותו בדרך כלל הוא הבולנז'ר ולא הפטיסייר.

עוגת החמאה הזו נולדה ב 1860לערך בעיר Douarnenez שבמערב צרפת. בולנז'ר מקומי בשם איב-רנה סקורדיה יצר את המאפה לראשונה עם בצק לחם פשוט אותו קיפל בטכניקה של בצק עלים. הבצק רודד, עליו הונח גוש משוטח של חמאה חצי מלוחה (עד 3% מלח) וסוכר בכמות שווה לכמות הבצק (חצי כמות חמאה חצי כמות סוכר). לאחר מכן קופל הבצק ממש כמו בצק עלים, נחתך לריבועים שקופלו שוב לצורת פרח שרודד שוב והוכנס לתנור אחרי שהוברש בחלב. 

המאפים המעולים של מלון פלאזה אתנה (צילום: שרון היינריך)
והתוצאה? אם חשבתם שקרואסון צרפתי הוא מאפה עשיר בחמאה, הרי שהקווין-אמאן שנראה פשוט מאוד הוא אולי המאפה החמאתי ביותר שתנגסו בו בחייכם, וככזה כדאי שהוא יאפה עם החמאה הטובה ביותר בעולם שמגיעה בדרך כלל מאזור בריטני. הקיפולים האלה של סוכר וחמאה יוצרים מאפה עשיר מאוד ומקורמל למשעי, כל ביס ממנו מרגיש כמו ביס בחמאה אפויה והקרמל, אוי הקרמל כמה שהוא מעשיר אותו ומעניק לו מרקם פציח, כזה שעושה סאונד של פצפוצים בפה.

למרות שמדובר במאפה המשתייך לאגף הבולנז'רי, תוכלו למצוא אותו בבוטיקי המתוקים של השף פטיסיירים המובילים בפריז המתגאים בו מאוד, גם אם הם במוצאם לא מאזור בריטני. למען האמת, לא קל להכין את הקווין-אמן בצורה שתתקבל מאוזנת, חמאתית ומתוקה דיו, ומצד שני לא יותר מדי. הנה כמה מקומות בהם מומלץ בחום לטעום את עוגת החמאה הזו.


המאפה של הברטונים, יאן קוברור
כילד העביר יאן קוברור את החופשות באזור בריטני בבית הנופש המשפחתי. הוא ספג מילדות את חומרי הגלם המשובחים של האזור הזה, המפורסם בחמאה המעולה המיוצרת בו, במלח הפלור-דה-סל המעודן, בקרמל המלוח וכמובן שבקרפים. בגיל 16 גילה את עולם הפטיסרי, כשנשלח לסטאז' בבוטיק פטיסרי על ידי אביו. הוא התחבר לצד העיצובי של הקינוחים, לוירטואוזיות ולאפשרויות הבלתי מוגבלות ביצירתם. אחרי שסיים את לימודיו בתחום, החל את הקריירה שלו כשמרביתה, במלונות יוקרה בפריז. בין השאר היה השף פטיסייר של מלון פרינס-דה-גל היוקרתי.

עם כוסמת (צילום: שרון היינריך)
בשנת 2015 נפתחה הפטיסרי הראשונה של קוברור ברובע העשירי, הנחשב בשנים האחרונות לאחד האזורים המעניינים ביותר בעיר. הבוטיק נמצא כמה דקות הליכה מתעלת סאן מרטן המפורסמת, שסביבה התפתחה שכונה מדליקה בה מתגוררים צעירים רבים, סטודנטים ובובואים (בורגנים בוהמיינים).בהמשך פתח סניף נוסף במארה ברחוב רוזייה ההומה.

כמי שמעריך מאוד את חומרי הגלם הברטונים, הרי שקוברור עושה בהם שימוש רב בקינוחים שלו, קרמל ומלח נוכחים בלא מעט מהיצירות המככבות בויטרינה וכמובן שחמאה, אבל היא כמובן נמצאת בכל פטיסרי, גם אם אין לה קשר לבריטני. אחד המאפים האהובים עלי אצל קוברור הוא הקווין-אמאן כוסמת, אחד המיוחדים ביותר שטעמתי. קוברור מרשה לעצמו להעניק פרשנות אישית משלו למאפה עליו גדל ובמקום קמח רגיל הוא אופה אותו עם קמח כוסמת ומנקד אותו בכוסמת קלויה. השימוש בקמח הזה הופך את המאפה לכהה יותר ובעל טעם עמוק והכוסמת הקלויה מוסיפה מרקם קריספי כייפי כל כך.

מיל פיי מבצק קוויו אמאן, הברקה (צילום: שרון היינריך)
בנוסף למאפה עצמו ,עושה קוברור שימוש נוסף בבצק הקווין-אמאן בדמות העלים של קינוח המילפיי שלו (אלף העלים). כשמו, עשוי בדרך כלל הקינוח הקלאסי הזה משכבות של בצק עלים מקורמל שביניהן מזולף קרם פטיסייר עשיר בוניל. בדרך כלל הוריאציות על הקינוח יהיו בטעמי הקרם, כמו למשל קרם פרלינה, קרם שוקולד ועוד. החידוש של קוברור הוא דווקא בבצק העשוי עם בצק של קווין-אמאן אותו הוא מרדד לעלים דקים דקים אותם הוא אופה בטוסטר לחיצה. מהעלים הדקיקים הוא בונה את הקינוח כשבין העלים מזולף קרם וניל עשיר.

לרשימת הסניפים של יאן קוברור.

קווין-אמאן עם מאריה קארי, פלאזה אתנה
מלון פלאזה אתנה הוא אחד המלונות היוקרתיים ביותר בפריז, למעשה הוא נחשב לאחד היחידים שעוטר בתואר "PALACE", תואר הניתן לטובים ביותר מבין מלונות הפאר בצרפת, מלון שהוא סוג של ארמון. כיאה למלון בו מתארחים נשיאים, מנהיגים, סלבריטאים ואנשים אנונימיים שיש בידם לשלם אלפי יורו ללילה, הרי שגם תחום המסעדות במלונות האלה מפותח מאוד. כמעט כל מלון יוקרה מתהדר במסעדת מישלן, בבר מקצועי וכמובן שבשעת תה משובחת.

אחד הטובים שטעמתי, מלון פלאזה אתנה (צילום: שרון היינריך)
את אגף הקינוחים של מלון פלאזה אתנה מוביל בשנים האחרונות אנג'לו מוסא המעוטר בתואר ה MOF (בעל מלאכת היד הטוב ביותר בתחומו) והוא אחראי על כל הקינוחים המוגשים במלון. לצידו, עובד הבולנז'ר גיום קברול המוביל את מחלקת המאפים והלחמים המוגשים במלון לאורך כל שעות היום. אחד האירועים המפורסמים ביותר בפלאזה הוא ארוחת הבוקר המתקיימת במסעדת המישלן של המלון (3 כוכבים), אליה אפשר להגיע גם מבלי להתארח במלון. במסגרת ארוחת הבוקר מוגשים מאפי בוקר מהטובים ביותר שטעמתי, ריבות נפלאות וממרחי שוקולד מבית היוצר של מפעל השוקולד של אלאן דוקאס, העומד בראש המסעדה.

קברול התחיל לעבוד בפלאזה לפני כ 10 שנים ומאז הוא מנסה לפתח עוד ועוד את אגף הלחם והמאפים. אחד המאפים הטעמים ביותר שלו הוא הקווין-אמאן, כשאני פוגשת אותו בבולנז'רי של המלון הוא מדבר בהתלהבות על העבודה שלו במלון ומסביר באריכות על עוגת החמאה הייחודית הזו. "במקור נהגו להכין את הקווין-אמאן עם בצק של לחם, אבל היום יש צורות שונות להכנת המאפה. בדרך כלל יהיה זה בצק של קרואסון אותו מקפלים עם סוכר המעניק לו את הקירמול". בפלזה המאפה מקורמל בצורה עדינה אך לא מתוק מדי, קראנצ'י לצד אוורירי ולא דחוס מדי. את המאפה מכין קרבול לפחות פעם בשבוע והוא מוגש כחלק מארוחת הבוקר המרשימה של המלון. אגב, פעם יצא לי לאכול ארוחת בוקר במלון ולידי ישבה לא אחרת ממריה קארי, אולי גם לכם יצא לנשנש מאפים משמינים ליד כוכבים.

קברול והיצירות שלו (צילום: שרון היינריך)
PLAZA ATHENEE
25 Avenue Montaigne
75008 Paris
מטרו: ALMA-MARCEAU
*יש להזמין מקום מראש

הקווין-אמאן של המאסטרו, פייר ארמה
למרות שפייר ארמה הוא המאסטרו של עולם הקינוחים הצרפתי, הרי שגם המאפים שלו הם מהטובים ביותר הנמכרים בפריז. ארמה, נחשב לשף פטיסייר הטוב ביותר בעולם, מעצב אופנה של קינוחים ,זה שעיני השף פטיסיירים בכל העולם נשואות אליו. את הקריירה שלו התחיל בילדות ובגיל 14 כבר היה השוליה של גסטון לנוטרה. אחרי שעבד במעבדות הקינוחים של פושון ולהדורה יצא לדרך עצמאית ובשנת 1998 פתח את החנות הראשונה שלו דווקא בטוקיו, יפן. בשנת 2001 פתח את החנות הראשונה בפריז ומאז חולל מהפכה בתחום הפטיסרי, הוא זה שהפך אותה למתוקשרת כל כך, הוא הראשון שהתחיל לעבוד על פי קולקציות ממש כמו מעצב אופנה וניתן להגיד שהוא השף פטיסייר שתרם את התרומה המשמעתית ביותר לעולם הפטיסרי הצרפתית המודרנית.

כל כך עדין ומאוזן (צילום: שרון היינריך)
לצד הקינוחים המרהיבים של ארמה נמכרים בבוטיקי המתוקים שלו גם מספר מצומצם מאוד של מאפים. קרואסון איספהאן, הנחשב לאחת מיצירות המופת של ארמה, מבוסס על קינוח הדגל שלו המשלב טעמים של ורדים ליצ'י ופטל, לצידו פה-או-שוקולה (מאפה בוקר מפורסם המכונה לעתים בטעות בארץ קרואסון שוקולד) במילוי של פיסטוק ושוקולד, אחד הטובים ביותר שטעמתי. בין המאפים נמצא כמובן גם הקווין-אמאן שנחשב לאחד הטובים ביותר בפריז.

הקווין-אמאן של ארמה מאוזן מאוד ביחס למה שאפשר לצפות ממאפה עשיר מאוד בחמאה ובקרמל. המאפה עצמו רך מבפנים ולא מתוק מדי, ושכבת הקרמל מסביב מעניקה מרקם פציח ומתיקות עדינה. אחד הבעיות שיכולות להיות בעוגת החמאה היא דחיסות יתר ומתיקות יתר, ארמה שידוע בחיבה שלו לאיזונים מושלמים מגיע גם כאן לשילוב מושלם של טעמים ומרקמים, קנו לכם שניים כי אחד לא מספיק.

בשבילי שלושה בבקשה (צילום: שרון היינריך)
לרשימת הסניפים של פייר ארמה.


שלכם
שרון

ממתקי מאצ'ה מהקונביני, עדכון מיפן

פוקי מאצ'ה, שומר נפשו ירחק (צילום: שרון היינריך)
יפן, כל כך הרבה תחושות המילה הזו מעוררת בי. מאז הביקור ההוא במדינה הקסומה, החלטנו שאנחנו חייבות לשוב אליה עוד ועוד. כששואלים אותי "שוב פעם יפן?" קשה לי להבין את השאלה, מדובר במדינה כל כך גדולה, כל כך מגוונת ועם כל כך הרבה רבדים, גם טיול של שנה לא יספיק כנראה להכיר אותה לעומק, להיחשף לתרבות על היבטיה השונים וכמובן לגמוע מהאוכל המדהים שמייחד אותה כל כך. בפעם הראשונה ביקרנו ביפן בתקופת השלכת, העצים לבשו גוונים שונים של אדום, ורוד וחום, ובהתאמה כל בוטיקי הקינוחים, האריזות, הקישוטים ברחובות, הכל התאים לעונה. הפעם, החלטנו להגיע אליה בתקופת הסאקורה, פריחת הדובדבן כדי לחוות אותה בעונה שהיפנים הכי אוהבים. לפני שלושה ימים הכריזו בחדשות על תחילת עונת הפריחה בטוקיו ופרחים ורודים עדינים התחילו להופיע על העצים. אבל שיא הפריחה עוד צפוי ועד שהוא יגיע יצאנו מטוקיו לאזורים שקטים יותר, למעשה את הפוסט הזה אני כותבת במהלך נסיעה ברכבת השינקנסן בדרכנו לנאגויה בה אנחנו עוצרות ללילה כשהיעד הוא וואקאיימה.

כי גם לכלבים מגיע (צילום: שרון היינריך)
את הנסיעה הראשונה שלנו ליפן אתם כבר מכירים, כתבתי עליה שני פוסטים שזכו לעשרות אלפי כניסות והמון תגובות, מיילים, אנשים שמעדכנים שהסתובבו עם ההמלצות בטוקיו וגם נולדו בעקבותיה מתכונים בעקבות התמכרות קלה לעוגות השיפון. כך למשל נולדה השיפון שוקולד והשיפון עם התותים, אבל הטובה ביותר לטעמי היא השיפון עם השומשום השחור אותה רקחתי עם ממרח שומשום שחור שרכשנו בקיוטו (מתכננת להצטייד בכמות יפה גם הפעם).

עד שיצאו הפוסטים מהנסיעה הנוכחית (ואני מבטיחה שהולכות להיות המלצות חדשות לגמרי) הנה דוגמה לחוויה מתמשכת ביפן שאי אפשר להפסיק להירגע ממנה - חנויות הקונביני המכונות לעתים קומביני (לא מהמילה קומבינה, אלא מהמילה נוחות). מדובר בחנויות נוחות שנתקלים בהם בכל כמה דקות הליכה והן המקום להצטייד בו כמעט בכל אשר חשקה נפשכם, מדובר ברשתות כמו Eleven 7, Family Mart ועוד שמספקות את כל השירותים שאתם יכולים לדמיין, כולל אפילו דואר ושליחויות. אז איזה אגף הכי אהוב עלי בחנויות האלה? נכון, צדקתם! אגף המתוקים היפנים, שהם בעצם לא ממתקים יפנים מסורתיים, אלא הכלאה של מתוקים מערביים עם יפניים. כך למשל הקיטקטים המפורסמים בטעמים השונים, הפוקי ועוד.

משוגעות על דנגו (צילום: שרון היינריך)
הפעם החלטתי לכתוב על כמה מתוקים עם מאצ'ה שמשכו לי את העין והחלטתי לטעום אותם ממש למענכם :-) אגב, המאצ'ה נהייתה היום "IN" בכל העולם ולא רק ביפן. הטעם שלה דומיננטי מאוד ויכול להיות כבד למי שלא מורגל בו, כמובן שמדובר בעניין של טעם ואני אוהבת את המאצ'ה עדינה מאוד מאוד, והצבע, אוי הצבע.

פוקי מאצ'ה
אם יש חטיף שאני מוכנה לאכול כל יום כל היום הרי שמדובר בפוקי. מדובר בחטיף הבנוי ממקלות בצק מלוחים, ממש כמו בייגלה מאורך, מצופים בשוקולד בטעמים שונים. אל הפוקי נחשפתי בעצם בפריז, בשמו המקומי - מיקאדו. מאז שנחשפתי אליו הצלחתי להדביק גם את האחיינים שלי ושל גלי בחיידק ואין ביקור בישראל בלי פוקי. הפוקי לובש כל הזמן טעמים חדשים כמו תות, דובדבנים, שקדים ועוד. זה עם המאצ'ה נהדר ומשלב בין המליחות של המקל למתיקות השוקולד וטעם המאצ'ה.

שילוב נהדר של מתוק מלוח ומאצ'ה (צילום: שרון היינריך)

שוקולד מקדמיה מאצ'ה
ביום הראשון של הביקור הראשון שלנו ביפן הגענו לאוסקה, שמנו את המזוודות בחדר ויצאנו אל העיר. קשה לתאר את התחושה הבתולית הזו של לפגוש תרבות בפעם הראשונה, אני זוכרת את זה כחוויה עוצמתית מאוד. המלון שלנו היה באזור נפלא ומסביבנו המוני אנשים, מסעדות וחנויות עשירות בתופינים יפנים. המקדמיה קרצה לי מהמדף והחלטתי שעלינו לטעום את השוקולד הזה שבתוכו נח לו אגוז מקדמיה. קנינו, טעמנו, התאהבנו וחזרנו לקנות עוד כמה חבילות. בהמשך הבנו שמדובר בשוקולד שנמצא בכל חנות נוחות והוא מלווה אותנו בכל מקום. הפעם, כשנכנסו לקונביני שלט גדול בישר שיצא שוקולד חדש בסדרה, מקדמיה מאצ'ה. כמובן שנרכשו כמה קופסאות, טעים כל כך.

חלומו של כל חובב מאצ'ה (צילום: שרון היינריך)
גליליות מאצ'ה עם מילוי מאצ'ה
מאז שאני זוכרת את עצמי יש לי חולשה לגליליות. בסופר השכונתי ברוממה היו כל הזמן מבצעים על גליליות שנקראו רולעדין ממולאות בקרם אגוזים (כנראה עברו ליד אגוזים). הקראנצ'יות שלהן תמיד הסבה לי הנאה גדולה והשילוב עם המילוי המתוק היה גן עדן באותה תקופה שממתקים מחו"ל נראו כמו משהו מהאגדות. אז כמובן שכאשר ראיתי את גליליות המאצ'ה הרגשתי צורך לטעום אותן, טעימות מאוד וקראנצ'יות קום-איל-פו.

גליליות זה החיים (צילום: שרון היינריך)
קריספי מאצ'ה ונגיעת שוקולד
עוד סוג של גליליות, הפעם מלבניות יותר, עשויות ממעטפת של ופל עדין ובתוכו מילוי של שוקולד עם מאצ'ה, טבול בצדדיו בשוקולד. חטיף נהדר ליד קפה או תה, לא מתוק מדי ומשלב את כל מה שאני אוהבת.

ועוד סוג של גליליות, מתוחכמות יותר (צילום: שרון היינריך)
פנדה מאצ'ה
אל עוגיות הפנדה המתוקות נחשפנו בפעם הקודמת והצטיידנו בשקיות רבות מהן. מצאנו שיש כמה סוגים של אריזות ובכל אריזה פנדות שונות ומתוקות (תרתי משמע). הפעם גלי מצאה אריזה עם גוונים של ירוק וישר הכריזה "מצאתי פנדה מאצ'ה". כמובן שנרכשו כמה יחידות ולא רק שהיצורים האלה כל כך מתוקים, אלא גם כל כך טעימים. טעם העוגייה משתלב נהדר עם השוקולד וטעם המאצ'ה העדין יחסית.

פנדה מיי לאב (צילום: שרון היינריך)


המשיכו לעקוב אחרי המסע שלנו ביפן באינסטגרם ובפייסבוק
שלכם
שרון

מציירת הקינוחים, עם המורה לציור של בית הספר לפטיסרי פרנדי

הקינוח המרהיב והתיקייה המצויירת של שילה, הנציגה הישראלית בקורס הפטיסרי (צילום: שרון היינריך)
על משטחי השיש הארוכים מסדרים התלמידים את הקינוחים שלהם ומאחוריהם מציבים את ה"דוסייה", מעין תיקייה באמצעותה הם מציגים את היצירה שלהם ואת הדרך שעברו עד שהגיעו לתוצר הסופי. בזמן הכנת הקינוחים אני עוברת ביניהם ורואה אנשים צעירים מכל העולם, נשים, גברים, מדתות שונות, ממדינות שונות מתרבויות שונות. את כולם מאחד דבר אחד, התשוקה לעולם הפטיסרי הצרפתית. ההתייחסות למשימת הסיום בקורס הבינלאומי בפטיסרי של בית הספר "פרנדי" רצינית ביותר. בכל שנה מזמינים שף פטיסיירים לשפוט במשימה ולטעום במשך אחר הצהריים ארוך עשרות קינוחים, עשרות חלומות. כמו בכל שנה במשך 4 השנים האחרונות, גם הפעם הוזמנתי להיות חלק מצוות השיפוט, אין כמו לקחת חלק ולו הקטן ביותר בהכשרת הדור הבא של עולם הפטיסרי הצרפתית.

וכמובן שתיעוד הוא הכרחי (צילום: שרון היינריך)
את פרחי הפטיסרי מלווה צוות של מורים מקצועיים שעסקו שנים רבות בתחום הפטיסרי והחליטו בשלב מסוים להעביר את ה SAVOIR FAIRE לאחרים. בצרפת יש חשיבות רבה להעברת הידע ובתי הספר לפטיסרי נחשבים לחלק חשוב ביותר בתוך עולם המתוקים. התפיסה היא שיש חובה ללמוד ולהתמקצע על מנת להשתלב בתחום והקורס הבינלאומי הוא בעצם חלון הראווה של הפטיסרי הצרפתית לעולם. "יש לנו תלמידים ממדינות שונות ומגוונות, הודו, סין, יפן, קוריאה, ארצות הברית, אוסטרליה וכמובן שגם ישראל" מסביר לי סטיבי אנטוואן, השף פטיסייר המוביל את הקורס. "אנחנו מעבירים את כל הקורס באנגלית ומקנים לתלמידים מיומנויות בתחומים שונים הקשורים לעולם המתוקים. בנוסף מבקרים במקומות ייצור שונים, מפעלים ועוד. אחרי הלימודים מתפזרים התלמידים לסטאז' בתוך מעבדות הפטיסרי, שלב הכרחי מבחינתנו בו נפגשים התלמידים עם העולם האמיתי". כשאנטואן מסביר כמה שלב ההתמחות חשוב הוא יודע על מה הוא מדבר. הפער בין הכיתה הגדולה המצוידת בכל טכנולוגיה אפשרית בתחום לבין מעבדות הפטיסרי בפועל, גדול מאוד. 

צורה נפלאה להגשת טארט, היצירה של התלמידה האוסטרלית (צילום: שרון היינריך)
בין המורים מסתובבת נרגשת מארי אראטז' המלמדת את התלמידים ציור. חלק בלתי נפרד ממשימת הסיום הוא התיקייה המלווה את הקינוח בה מביאים לידי ביטוי התלמידים את הרעיון בצורה של ציור וכתיבה, מעין לוח השראה שמלווה אותם במהלך יצירת הקינוח. מרתק לראות את הרעיון העומד מאחורי הקינוח, את ההשפעה של התרבות ממנה מגיע כל תלמיד ואת החיבור שלו לחומר הגלם שנבחר עבור המשימה - אגס או תפוח. קשה שלא לשים לב להבדלי הרמות בין התיקיות השונות, יש כאלה הנראות כאילו עוצבו על ידי אמנים ואחרות נראות יותר חובבניות. "אני לא מוצאת שיש תמיד קשר בין רמת התיקייה לבין ביצוע הקינוח" מסבירה אראטז' בהתלהבות "לפעמים יש הלימה בין רמת הציור לרמת הביצוע, אבל ציור מדויק לאו דווקא מעיד על קינוח איכותי, בסופו של דבר מדובר בטכניקה נרכשת".

תיק אוכל של טארט, רק חצי שנה של קורס ותוצאות נפלאות (צילום: שרון היינריך)
אראטז' בת 27 נולדה בעיר פו באזור הבאסקים הצרפתיים אך גדלה ברואן שבנורמנדי. את הבגרות שלה עשתה בתחום הפילוסופיה והספרות, לאחר מכן למדה ב"בוז אר" ברואן, לפני כשלוש שנים הגיעה לפריז ובשנת 2017 התחילה ללמד תלמידים של קורס פטיסרי ושוקולטרי בפרנדי. "הרעיון מבחינתי הוא להקנות לתלמידים את היכולת לבטא את עצמם, היכולת לדעת לספר סיפור. כבר בהתחלת הקורס אני נותנת להם תרגיל בסיסי של צורות וצבעים. למשל, רוב האנשים מכל העולם יגידו שמשולש מסמל עבורם יותר כעס מאשר עיגול, או שצבע אדום מסמל יותר כעס מאשר כחול. כלומר דרך צורה וצבע אפשר להעביר תחושה או רגש, זה משהו מאוד בסיסי".

ועם התיקייה המצוירת (צילום: שרון היינריך)
השנה, כאמור, נבחרו האגס והתפוח להיות חומרי הגלם המובילים של המשימה ואראטז' עבדה עם התלמידים על המיתולוגיה האישית שלהם עם חומרי הגלם הנבחרים. היא מתעקשת שמדובר בטכניקה שניתן ללמוד, ביכולת שניתן לפתח, להקשיב לעצמך ולקול הפנימי ולהתחבר לסיפור האישי. "אני יושבת עם כל תלמיד ותלמיד ומנסה לעזור לו להתחבר לסיפור שלו עם האגס או התפוח, כמובן שבצורה טבעית הרוב מקשרים את זה ישר לאדם וחווה, לשלגייה, אבל אם מתבוננים פנימה לכל אחד יש סיפור אחר עם חומר הגלם הזה. לאחר שהסיפור האישי מגובש אני בעצם מנחה אותם לחבר לסיפור הזה את הצד הויזואלי, ואת זה אפשר לעשות דרך מחקר באינטרנט, במגזינים, בספריות, במוזיקה, באמנות, כמעט בכל דבר". מבחינתה לא מספיק להיות רק מוכשר, אלא צריך לחפש בתוכנו, בהיסטוריה שלנו, לרצות לספר את הסיפור שלנו ולהיות סקרנים אחרת אין חיפוש אמיתי.

המורה לציור מארי אראטז', יכולת ההבעה היא הבסיס ליצירה צילום: מארי אראטז').

כשהיא מסבירה לי את הרעיון שמנחה אותה בקורס אותו היא מעבירה בבית הספר פרנדי, אני מבינה מדוע הקינוח הנמכר ביותר של ניקולא בשיר (UN DIMANCHE A PARIS) הוא קינוח חלוק הנחל שנעשה כמחווה לילדות שלו. כשהיה קטן נהג ללכת עם אמו להקפיץ חלוקי נחל באגם, האם הייתה מציידת אותו בעוגיות "פתי בר" (חמאה קטנה) ומכאן נולד הקינוח שלו שבסיסו עוגיית חמאה קטנה ומעליה חלוק נחל משוקולד, ממולא בגנאש שוקולד לבן מוקצף עם וניל וקרמל מלוח. הקינוח שהיה אמור להיות חודשיים בויטרינה הפך לרב המכר של המקום ולא בכדי. כל יצירה שיש מאחוריה סיפור אישי, חיבור עמוק, מושכת אליה אנשים ומהווה צינור בין היוצר לבין הנהנה מהיצירה.

אגס, כמה יופי (צילום: שרון היינריך)
ברגע שהתלמידים מצאו את הסיפור שלהם הם צריכים לייצר את היצירה, תהליך לא קצר שכולל כמה ניסיונות. את הקינוח הם מציגים גם לשפים המלמדים אותם וגם לאראטז', מקבלים פידבקים ומתקנים עד שמגיעים למוצר הסופי. "אני כלל לא מסתכלת על המתכון, על הרכיבים ועל המבנה הטכני מבחינת חומרי גלם, בזה עוסקים השפים. הצד אותו אני בוחנת זה את היכולת של התלמידים לבטא את עצמם. יש הבדל בין הסיפור אותו אני מלמדת אותם לספק באמצעות ציור, לבין המבנה של הקינוח והציור של השכבות (מונטאז') אותו הם יוצרים בהנחיית השפים שלהם". במהלך 7 מפגשים בני 3 שעות כל אחד היא מלמדת את התלמידים, בעיקר בצורה מעשית, איך לצייר את הרעיונות שלהם. מבחינתה התאוריה חשובה אבל החלק המעשי חשוב הרבה יותר, היא נתקלת במחסומים רבים ובחוסר בטחון ביכולת הביטוי של התלמידים. "המפגשים הראשונים מוקדשים לשבירת תקרת הזכוכית, כל אחד של עצמו. לכולנו יש קול פנימי שמייצג את הפחדים, שאומר לנו שמה שאנחנו עושים הוא לא טוב. המטרה שלי היא קודם כל לנסות לגרום לתלמידים להתעלם מהקול הזה ולתת לעצמם לבטא את עצמם בצורה חופשית".

ועם התיקייה (צילום: שרון היינריך)
אראטז' מציידת את התלמידים בתחילת הקורס בתיק של ציוד איתו הם מחויבים להגיע לכל מפגש. "בתחילת השנה אני מכינה להם תיק בד ובו קרנה (מחברת) ציור, עפרון שומני, צבעי מים, עט המשמשת כמכחול, ניירות ציור עבים, גומי גדול אותו הם מגלפים והופכים ללוגו ועוד. אני חושבת שלכל שף פטיסייר חייבת להיות מחברת איור, ממש כמו לצייר או למעצב אופנה". היא מבהירה שבעצם יכלה לעבוד בכל תחום כי הרעיון של היכולת לבטא את התחושה ואת הרגש עובר כחוט השני בתחומים שונים, אבל למרות זאת היא בחרה בתחום הקינוחים ולא בכדי. "אני לא חובבת מתוקים, למעשה אני מעדיפה לאכול מלוח, אבל מקצוע הפטיסרי הוא מקצוע של "פרטז'ה" (שיתוף, חלוקה), אני אוהבת את הרעיון הזה של נדיבות, של לחלוק עם מישהו, זה מה שהביא אותי בעצם לפרנדי".

קינוח של פרח פטיסרי, מרהיב (צילום: שרון היינריך)
כשאני שואלת אותה לסיום איזה שף פטיסייר מהווה עבורה מקור השראה, חיוך גדול עולה על פניה "ג'ורדי רוקה הוא המודל שלי. אדם שיודע לספר את הסיפור שלו, נדיב, לא חושב על הקונבנציה אלא על להציע לאחרים להצטרף למסע שלו, למה שהוא אוהב". אראטז' מדברת על רוקה, השף פטיסייר של אחת המסעדות הטובות בעולם "אל סלר דה קאן רוקה" בהתלהבות ומשווה את השף פטיסיירים למעצבי אופנה "הרעיון הוא לא רק לעקוב אחרי האופנה ולייצר את מה שבאופנה, אלא ליצור משהו חדש, אופנה חדשה וזה מה שאני מנסה להעביר לתלמידם שלי".

שלכם
שרון


עוגת שישיפון עם קפה ושוקולד ליומולדת 50 של ממוש

העוגה של ממוש (צילום: שרון היינריך)
ממש לפני 6 שנים היא הגיעה אלי לסיור, אני נהנית לספר את זה בכל פעם מחדש משום שבכל פעם אני מופתעת מהדברים המעניינים שמזמנים לנו החיים. נפגשנו בכיכר מובר, ליד חנות הגבינות של לורן דובוואה, אם הייתי יודעת שזה הדייט הראשון שלנו לא בטוחה שהייתי בוחרת בחנות גבינות, אבל בפריז גם חנות גבינות היא רומנטיקה במלוא מובן המילה. התפתחה שיחת בנות, ומי שמגיע אלי לסיורים יודע שמתפתחות שיחות, במסגרתה אני סיפרתי שאני מתכננת לחזור לישראל, להכיר את הנסיך המיועד (אז הארי עוד היה פנוי אבל אחרי שאני בחרתי בגלי הוא ויתר ובחר במייגן) וגלי סיפרה לי שכל חייה חלמה על פריז, על הקורדון בלו, על להיות שפית, קונדיטורית, כל מה שקשור לתחום יצירת האוכל.

אתם כבר מכירים את הסיפור, גילינו שנולדנו באותו תאריך לועזי ובאותו תאריך עברי, גלי חזרה לארץ, המשכנו בהתכתבויות, ביקורים, מעבר שלה לפריז, חתונה בפריז, חתונה בישראל, אם היה אפשר גלי הייתה עושה חתונה בכל עיר בה נהיה בעולם (מסתבר שהיא אוהבת חתונות). ספר שיצא, עסק מתפתח, והתפאורה של כל החיים שלנו היא פריז. בכל פעם שאני מספרת את הסיפור שלנו אני חושבת שנטפליקס או הולו כבר היו אמורים לפנות אלינו, כי התסריט של החיים שלנו פשוט מדהים אותי בכל פעם מחדש.

החתיכה החסרה אצל ממוש בבטן (צילום: שרון היינריך)
החיים שלנו די חשופים, אנחנו נפגשות כל יום עם אנשים מדהימים ששומעים את הסיפור שלנו, אנחנו מתראיינות לכתבות, נמצאות ברשתות החברתיות, תוכניות טלוויזיה ועוד. אבל יש גם את החיים הלא מצולמים, אלה שלא מקבלים תגובות או לייקים, אלה שנשארים בצימר(ון) הפריזאי שלנו והם רק שלנו. ושם, גם לנו כמו לכולם, יש ימים כאלה וכאלה. ימים בהם האפור של פריז נראה רומנטי וימים שבהם הוא מסתיר את השמש שבלב. אבל אז החיבור ביננו נכנס לתמונה והצימר(ון) מהווה לנו שמש ואור ופתאום האפור הוא בסדר והשלג מדהים והקור מחמם ופקידי הדואר הצרפתיים לא כאלה נוראיים. כי אנחנו ביחד, והתפאורה של החיים היא פריז.

מאז הפגישה ההיא לפני 6 שנים אנחנו חוגגות יום הולדת ביחד ואין כמו להכין לממוש את עוגת יום ההולדת שלה. מכיוון שמאז שחזרנו מיפן גלי רק חולמת על הפעם הבאה, הרי שהעוגות בבית הפכו לפרנקו-יפניות, כלומר חומרי גלם צרפתיים המשולבים בעוגות המזוהות מאוד עם יפן, למשל עוגת השיפון (אין בה קמח שיפון, זה רק השם שלה). השנה, לכבוד יום הולדת 50, רקחתי עוגה המשלבת 3 אהבות של אהובתי - יפן, קפה ועוגת השיש שגורמת לה להרגיש תמיד בבית. עוגת שיש-שיפון עם קפה וגנאש שוקולד קפה, כדי להפוך אותה לחגיגית יותר הוספתי גם טראפלס שוקולד קפה (אתם יכולים לוותר עליהם אם אתם מעוניינים בעוגה מהירה יותר). אה וכן, אנחנו טסות שוב ליפן בקרוב, אז צפו להמלצות נוספות ועד אז הנה ההמלצות שלנו מהביקור הראשון במדינה המיוחדת הזו.

אהבה זה כל הסיפור (צילום: שרון היינריך)

עוגת שישיפון עם קפה ושוקולד
תבנית מיוחדת לעוגת שיפון (או אנג'ל קייק) בקוטר 22 ס"מ

חומרים:
עגות שיפון שיש קפה:
170 גרם קמח רגיל
1/4 כפית אבקת סודה לשתייה
1.5 כפיות אבקת אפייה
1/4 כפית מלח
110 גרם סוכר

5 חלמונים (M)
85 מ"ל שמן רגיל
125 מ"ל מים
כמה טיפות תמצית וניל

10 גרם אבקת קקאו
10 גרם קפה טחון (אנחנו לוקחות מהקפה השכונתי)

6 חלבונים (M)
100 גרם סוכר

גנאש שוקולד קפה:
120 מ"ל שמנת מתוקה
10 גרם קפה טחון
100 גרם שוקולד מריר

טראפלס (אפשרי):
250 גרם שוקולד מריר 70%
180 גרם שמנת מתוקה
10 גרם קפה טחון
40 גרם חמאה
20 גרם רום
קקאו לציפוי

הכנה:
1. מחממים תנור ל 180 מעלות. בניגוד למקובל, לא משמנים ולא מרפדים את תבנית האפייה כדי לעזור לעוגה "לטפס" על הדפנות ולהגיע לגובה הרצוי.
2. בקערה גדולה מערבבים קמח, אבקת סודה לשתייה, אבקת אפייה, מלח וכמות ראשונה של סוכר.
3. בקערה נפרדת מערבבים חלמונים, שמן, מים ווניל.
4. בקערה שלישית מקצפים חלבונים ומוסיפים בהדרגה 100 גרם סוכר. מקציפים עד לקבלת קצף יציב מאוד.
5. מעבירים את תערובת החלמונים אל קערת החומרים היבשים, טורפים באמצעות מטרפה ידנית לקבלת תערובת אחידה. מחלקים את התערובת לשני חלקים שווים ולחלק אחד מוסיפים את אבקת הקקאו והקפה. 
6. מקפלים חצי מכמות החלבונים לתערובת הבהירה וחצי לתערובת עם הקקאו והקפה (מומלץ לקפל כל פעם שליש), עד לקבלת שתי תערובות אחידות, אחת בהירה ואחת חומה.
7. יוצקים את שתי התערוכות לסירוגין לתבנית, מערבבים קלות עם מזלג או סכין ליצירת דוגמת שיש ואופים כ 50 דקות או עד שהעוגה יציבה לגמרי למגע.
8. מוציאים את העוגה מהתנור. אם עשיתם שימוש בתבנית שיפון (תבנית עם חור במרכז ורגליות, או תבנית עם חור במרכז כשהחרוט שיוצר את החור גבוה יותר מדפנות התבנית, כך שאפשר להשעין את התבנית הפוכה עליו), הופכים את התבנית כך שפני העוגה כלפי מטה ומצננים. כך העוגה לא תצנח פנימה, אלא תשמור על הגובה המרהיב שלה.
9. מחלצים את העוגה מהתבנית, מכיוון שהתבנית לא שומנה הרי שיש לעבור עם סכין בין העוגה לדפנות ולשחרר אותה בעדינות. מניחים את העוגה על מגש מתאים כשפני העוגה כלפי מטה.
10. מביאים שמנת לסף רתיחה, יוצקים על השוקולד ומערבבים בעדינות לקבלת גנאש חלק. יוצקים על העוגה.
11. להכנת הטראפלס (מומלץ להכין יום לפני ולשמור בקירור): מביאים שמנת מתוקה וקפה לסף רתיחה. שופכים את השמנת על השוקולד, ממתינים כמה שניות ומערבבים בעדינות עד להמסת כל השוקולד וקבלת גנאש מבריק. מוסיפים חמאה ורום, מערבבים בעדינות עד לקבלת גנאש חלק. 
12. יוצקים את הגנאש על תבנית קטנה מרופדת בניילון נצמד ומכניסים למקרר לשלוש שעות. מוציאים וחותכים באמצעות סכין לריבועים קטנים. מגלגלים כל ריבוע לכדור, מצפים באבקת קקאו.
13. מסדרים את הטראפלס על העוגה.


החיוך הזה שווה הכל, מזל טוב ממוש (צילום: שרון היינריך)


מזל טוב ממשולי,
אוהבת אותך כמו כל השוקולד בעולם, כפול כל הקפה בעולם, כפול כל היפנים בעולם עצרת.
שרון

טו בשבט בפטיסרי הצרפתית, יש דבר כזה?

קליפות תפוזים מסוכרות של פטריק רוז'ה, נחתכים בעבודת יד (צילום: שרון היינריך)
ט"ו בשבט הוא אחד החגים הכי ארצישראליים שיש. מאפייני החג קשורים בעיקר לטבע - נטיעות, אכילת פירות מגידולי ארץ ישראל ובשנים האחרונות גם דאגה לטבע ולאיכות הסביבה. אחד המנהגים הכי מזוהים עם החג הקליל הזה הוא אכילת פירות יבשים כמו תמרים, דבלים, צימוקים, שזיפים מיובשים, שקדים, אגוזים ועוד ועוד. מקור המנהג של אכילת פירות יבשים, מקורו בתקופות בהן ליהודי התפוצות היה קשה להשיג פירות טריים בחורף, ולכן השתמשו בפירות יבשים שמקורם בארץ ישראל. כיום כמובן שניתן להשיג את הפירות היבשים לאורך כל השנה, אך נהוג להרבות באכילתם בט"ו בשבט לזכר המנהג ההיסטורי. אגב, הפירות היבשים הנמכרים היום בישראל, רובם כלל אינם מישראל, אלא מיובאים ממדינות שונות כמו טורקיה, ארה"ב, תאילנד, סין ועוד.

הפטיסרי הפריזאית נשענת בעיקר על פירות העונה, כך למשל בעונת התותים תוכלו למצוא כמעט בכל פטיסרי את עוגת הפרזייה. אותו קינוח המורכב מבסיס של עוגת ספוג כלשהי, קרם מוסלין וניל עשיר (קרם פטיסייר מועשר עם חמאה), תותים וציפוי בצק מרציפן עדין. בעונת הדובדבנים יככבו הם בויטרינות, בחורף יככבו הערמונים וכו'. הרעיון הוא עבודה עם חומרי גלם טריים, והתאמת קולקציות הקינוחים לכל עונה. כמובן שיש חומרי גלם שהנם רב עונתיים, בהם ניתן לעשות שימוש לאורך כל השנה, שוקולד, קרמל, פרלינה, אגוזים מסוגים שונים ועוד.

קליפות התפוזים מצופות בתערובת סודית, לפני הציפוי בשוקולד מריר (צילום: שרון היינריך)
אז איפה אפשר למצוא פירות יבשים בפריז? באיזו צורה הם מגיעים ואיזו שימוש עושים בהם בפטיסרי ובשוקולטרי הצרפתית? הנה כמה דוגמאות:

FRUITS CONFITS פירות מסוכרים 
אחד המעדנים הנפוצים ביותר בצרפת בתחום הקונפיזרי (ענף הממתקים הצרפתי) הוא הפירות קונפי, או בתרגום פשוט הפירות המסוכרים. בניגוד לפירות היבשים, הפירות המסוכרים אינם מיובשים אלא עוברים תהליך של קונפיסאז', קרי החלפת הנוזלים שבתוך הפרי בסירופ סוכר. תהליך זה יכול להמשך כמה שבועות, והוא כולל שלבים רבים של השריית הפרי בסירופ סוכר, עד שבאמצעות אוסמוזה, כל הנוזלים שבתוכו מוחלפים בסירופ. ככל שהפרי גדול יותר, כך התהליך מורכב וארוך יותר.

ממש כשם שבט"ו בשבט נוהגים לאכול פירות יבשים, כך נוהגים בסופה של ארוחת חג המולד לאכול 13 סוגים של מיני מתיקה, ביניהם הפירות המסוכרים. העיר הנחשבת למובילה בתחום בעולם כולו היא אפט (Apt), עיר קטנה בדרום צרפת המוכרת כעיר בה מיוצרים הפירות המסוכרים הטובים בעולם. דובדבנים, משמשים, מנדרינות, אגסים, שזיפים, את כולם יודעים להפוך לפירות מסוכרים בעיר הזו. החל מיצרנים ארטיזינליים, העובדים בשיטות העתיקות שעברו מדור לדור ועד למפעלים המייצרים את הפירות בכמויות גדולות יותר המשווקות לכל העולם. אחד הפירות המסוכרים הנחשבים למבוקשים ביותר לערב חג המולד הוא המלון המסוכר, המגיע כמעט בגודל טבעי של מלון קטן, ונחשב לאחד הפירות המורכבים יותר לקונפיסאז'.

תותים, אתרוגים, אפילו פלפלים, פירות וירקות מסוכרים (צילום: שרון היינריך)
והיכן ניתן למצוא פירות מסוכרים בפריז? את המעדנים האלה ניתן למצוא בעיקר בחנויות ממתקים ובמעדניות גורמה. אחד המקומות הכי מיוחדים לרכישתם ובכלל לרכישת ממתקים הוא חנות הממתקים של ג'ורג'. ג'ורג' ידוע כמי שבוחר את הממתקים הכי טובים מהיצרנים הכי טובים מכל צרפת. בחנות המיוחדת שלו, כלי אחסון רבים מזכוכית פזורים על השולחן המרכזי, על המדפים, לאורך החלון הגדול ובכל מקום אפשרי. כל צנצנת כזו מכילה עולם ומלואו, מרשמלו בטעמים ובצבעים שונים, סוכריות מאזורים שונים בפריז, ערמונים מסוכרים, קרמלים, נוגטים, סוכריות על מקל, וגם פירות מסוכרים. 

Le Bonbon au Palais
כתובת: 19 rue Monge
שעות פתיחה: שני 14:00-19:30, שלישי עד שבת 10:30-19:30
מטרו: MAUBERT-MUTUALITE


MARRONS GLACES הערמונים המסוכרים הטובים ביותר בפריז
פטריק רוז'ה הוא אחד השוקולטיירים הטובים ביותר בצרפת וככזה הרי שהוא מעוטר בתואר ה MOF היוקרתי. רוז'ה הוא לא רק שוקולטייר, אלא קודם כל פסל של שוקולד. הוא מפורסם מאוד בזכות פסלי השוקולד הענקיים שלו המהווים תפאורה בחנויות המעוצבות הכל כך מזוהות אתו. את פסלי השוקולד הוא יוצר בעבודת יד במעבדה שלו שנמצאת בעיירה סו שליד פריז. אחרי שהפסלים מככבים בויטרינות הוא מחזיר אותם למעבדה, מצפה אותם בסיליקון ויוצר תבנית אליה הוא יוצק ברונזה. כך הוא בעצם משמר את היצירות שלו, ולעתים אף מציג את פסלי הברונזה בתערוכות.

ערמונים מסוכרים, מעדן מלכים (צילום: שרון היינריך)
השוקולדים של רוז'ה הם מהטובים בצרפת ובעולם כולו ובראשם עומד הרושה העשוי בצורה של קוביות דמויות סלעים קטנים שבתוכן מילוי קרם פרלינה משובח. את קרם הפרלינה רוקח רוז'ה משקדים אותם הוא מגדל בעצמו בדרום צרפת, קולה אותם, מקרמל וטוחן לממרח פרלינה שכמוהו לא טעמתם. גם הלימון בזיליקום, מרציפן הפיסטוק והקפה נפלאים, שלא לדבר על האמזון הנראה כמו גולה של שנות ה 80 ובתוכו קרמל עם לימון שמתפוצץ בפה.

לצד כל אלה תוכלו למצוא בחנויות של רוז'ה גם מוצרים מתחום הקונפיזרי (ממתקים) כמו נוגט עם שקדים ופיסטוקים, מרמלדות טריות, קליפות תפוז מסוכרות מצופות בשוקולד ובחורף, רק בחורף, תוכלו למצוא אצלו את הערמונים המסוכרים. את המעדן הזה אפשר למצוא כמעט בכל חנויות הקינוחים והשוקולד בצרפת, אבל ערמונים מסוכרים כמו של רוז'ה לא ניתן למצוא באף מקום.

ואלה של פטריק רוז'ה, הטובים ביותר בפריז (צילום: שרון היינריך)
הליך ייצור הערמונים המסוכרים מורכב מאוד, הוא מתחיל בבחירת הערמונים, ככל שהערמון איכותי יותר כך תוכל להתקבל תוצאה טובה יותר. לאחר מכן הערמון מקולף, מוקפא, עובר תהליך של בישול בסירופ סוכר ווניל (קונפיסאז') עד שהנוזלים שבתוך הערמון מפנים את מקומם לסירופ העשיר. לאחר מכן מצופה הערמון בגלסאז' שיוצר מעין מעטפת מבריקה ומתוקה על הערמון. כל ערמון מסוכר נארז באריזה קטנה בדרך כלל מוזהבת או כסופה, כיאה ליהלום מן הטבע.

המתכון של רוז'ה לערמונים המסוכרים הוא ייחודי ולא סתם הם נחשבים על ידי מביני עניין לטובים ביותר בפריז. כשטועמים אותם מרגישים טעם של ערמונים קלויים משולב בלחות מדהימה ונימוחות, וניל ועצים. קשה לתאר את האושר הזה אבל הוא ייחודי לרוז'ה. כשאני מדברת עם אנשי מקצוע מתחום הערמונים הם מסבירים לי שהייחוד בערמון המסוכר של רוז'ה הוא הלחות הגבוהה שלו שגורמת לו להיות עסיסי מאוד ועשיר בסירופ הניגר ממנו, כמובן שגם התבלינים בהם בוחר רוז'ה משפיעים על הטעם. הלחות הגבוהה היא גם הסיבה לכך שהערמונים של רוז'ה הם עם אורך חיי מדף קצר יחסית  משום שככל שהלחות גבוהה יותר, כך קשה לשמור על המוצר לאורך זמן. פרדוקס הערמונים המסוכרים :-)

תפוזים מסוכרים מצופים שוקולד מריר של רוז'ה (צילום: שרון היינריך)

ORANGETTES קליפות התפוזים הטובות ביותר בפריז
בתקופת הגן היינו מחכים כל השנה לט"ו בשבט, או אז התקיים טקס הכנת קליפות ההדרים המסוכרות. אני לא ממש זוכרת את התהליך, אני רק זוכרת שהיינו מבשלים אותן בסירופ סוכר ולאחר מכן מנשנשים קליפות מרירות מתוקות של תפוז. האמת היא שאף פעם לא התחברתי מאוד לשידוך הזה בין תפוז לבין שוקולד, עד שפגשתי את האורנג'טים של פטריק רוז'ה.

רוז'ה חותך בעצמו את התפוזים, עבודת יד במלוא מובן המילה (צילום: שרון היינריך)
אורנג'טים הם בעצם קליפות תפוזים מסוכרות ומצופות בשוקולד מריר איכותי, הנמכרים במקומות שונים בפריז. לדעתי, הטובים ביותר נמצאים אצל רוז'ה, האורנג'טים שלו עשויים מקליפות ההדרים האיכותיות ביותר, כך גם השוקולד בו עושה שימוש רוז'ה. בנוסף לקליפות ההדרים, חובבי הז'אנר ישמחו לטעום את הג'ינג'ר המסוכר המצופה שוקולד של רוז'ה. מדובר במעדן של ממש, במיוחד למי שאוהב את טעמו הדומיננטי של הג'ינג'ר. 

בגזרת השקדים והאגוזים, שגם הם נחשבים בצרפת לפירות יבשים, תמצאו אצל רוז'ה את השקדים המקורמלים המצופים בשוקולד. השקדים בהם עושה שימוש השוקולטייר הם מהטובים ביותר, ולא רק שהם באיכות מעולה, אלא הם גדלים במטע שנמצא בבעלותו של השוקולטייר עצמו בדרום מערב צרפת . כך, הוא שולט על תנאי הגידול שלהם ודואג לעשות שימוש באלו בעלי הטעם העשיר ביותר.

לרשימת החנויות של פטריק רוז'ה

קליפות התפוזים רגע לפני הציפוי בשוקולד מריר (צילום: שרון היינריך)

NOUGAT נוגט, ולא זה שאתם מכירים
לפני הכל, בואו נעשה קצת סדר במונחים. כאשר אנחנו עושים שימוש במושג נוגט, הרי שבכל מקום הכוונה למשהו אחר. בישראל, השימוש נפוץ בעיקר לקרם מתוק העשוי בדרך כלל מאגוזי לוז או שקדים, בתוספת סוכר. בצרפת, אותו קרם המכונה קרם נוגט בארץ, מכונה פרלינה. לעומת זאת, הנוגט בצרפת הוא שם של ממתק, ואם תדברו עם צרפתי על נוגט הוא ייזכר בילדות שלו ובממתקי הנוגט שקיבל מסבתו. 

הנוגט הצרפתי משתייך לענף הקונפיזרי, והוא מיוצר בדרך כלל מחלבונים, דבש ושקדים. כיום ניתן למצוא מגוון סוגים של נוגטים עם אגוזים שונים, כמו פיסטוקים, אגוזי מלך, נוגט רך, נוגט קשה, עם שוקולד ועוד. ככזה, הרי שהוא מתאים מאוד לקונספט של ט"ו בשבט משום שחלק חשוב מאוד ממנו הוא האגוזים או השקדים מהם הוא עשוי.

נוגט משובח אצל דניס אקבו (צילום: שרון היינריך)
את הנוגט ניתן למצוא במעדניות, חנויות ממתקים ושוקולד וגם בדוכן המעולה של טארק בשוק מובר. אצלו, תוכלו למצוא את הנוגט ממונטלימר שנחשבת לבירת הנוגט העולמית. אבל המעדן האמיתי ששווה לכם לרכוש אצלו הוא הקרם נוגט, המבוסס על הממתק הצרפתי (ולא קרם פרלינה). הקרם הזה נהדר על פרוסת חלה טרייה, בתוך עוגת שמרים או סתם עם כפית, ראו הוזהרתם!

עוד מקום מעולה לרכישת נוגט איכותי הוא חנות הממתקים A L'Etoile D'Or של דניס אקבו. החנות הזו נחשבת למקום עלייה לרגל לחובבי השוקולד והקונפיזרי, מזה עשרות שנים. בשנת 2014 התפוצץ בלון גז במרתף החנות והיא נהרסה כליל. במשך חודשים התלבטה אקבו, בת ה 80!, האם לפתוח את החנות מחדש ובסופו של דבר הבינה שהחנות היא בעצם זו שמעניקה לה חיים. בתחילת נובמבר 2015 נפתחה שוב החנות ואקבו חזרה לחייך. תוכלו למצוא אצלה את הנוגטים, שלטענתה הם הטובים בצרפת מבית Nougat Fouque שנוסד בשנת 1864.

ביקור אצל אקבו הוא חובה, לא רק בשביל נוגט (צילום: שרון היינריך)
הדוכן של טארק
Place Maubert
Paris 75005
שעות פתיחה: שלישי, חמישי ושבת 08:30-13:30
מטרו: MAUBERT - MUTUALITE

A L'Etoile D'Or
30 Rue Pierre Fontaine
75009 Paris
שעות פתיחה: שני 14:00-20:00, שלישי עד שבת 10:30-20:00
מטרו: BLANCHE

נוגט נפלא בדוכן של טארק (צילום: שרון היינריך)


חג שמח
שלכם
שרון

גם אתם יכולים להיות מלכים ליום אחד GALETTE DES ROIS

היצירתי ביותר, של מקסים פרדריק (צילום: שרון היינריך)
התקופה הזו שאחרי חגי החורף בפריז לא פשוטה. בפרט בשנה הנוכחית. תמיד קשה לראות את שווקי חג המולד נסגרים, את נורות החג מוסרות מהעצים ואת עצי חג המולד הערומים שמוצאים אל מחוץ לבתים וממתינים לאנשי העירייה שיבואו לאסוף אותם. השנה אווירת החגים הושפעה ממחאת האפודים הצהובים ובעלי העסקים ספגו מכה כלכלית לא קטנה כשבימי שבת רבים במהלך חודש דצמבר נאלצו לסגור את עסקיהם כדי שאלה לא יינזקו. עוד רבות ידובר על המחאה, על ה"קאסור" (כינוי לפורעים ששוברים ומנתצים חנויות וחפצים במסגרת מחאות שאינן קשורות אליהם), על המלונות המפוארים שהתרוקנו ועל הפריזאים שבחרו לבלות את החגים עם משפחותיהם מחוץ לעיר.

בימים האחרונים קראה ראשת העיר אן אידלגו לתושבים לצאת ולתמוך בסוחרים המקומיים, לרכוש את הקניות בחנויות השכונתיות ולא באינטרנט, שווקי אוכל נפתחו בימי שני (בניגוד לכל חוקי העיר) ושער הניצחון קושט במופע אורקולי וזיקוקים מרהיב בליל השנה האזרחית החדשה. אז מה עושים אחרי החגים? איך חוזרים לשגרה? אפשר להתנחם בסיילים שעומדים להגיע ממש בקרוב (בצרפת יש חוק סיילים), ואפשר גם להתנחם בחג ההתגלות, או בשמו הנוסף הלילה ה 12. מדובר בחג נוצרי בו מציינים את התגלותו של האלוהים בדמותו של ישו. העניין הדתי פחות משמעותי לעניינו, אבל החלק הקולינרי הקשור לחג דווקא מעניין מאוד.

ארמה משתף פעולה עם מותג העיצוב קריסטופל (צילום: שרון היינריך)
אחרי קינוחי הבוש דה נואל (גזע העץ של חג המולד), שמילאו את ויטרינות בוטיקי המתוקים, עכשיו הגיע זמן הגאלטים של המלכים, או בצרפתית Galette des Rois. מדובר במאפה מיוחד שקרוי על שם שלושת האמגושים שהגיעו לבית לחם לסגוד לישו לאחר לידתו. גאלט המלכים הוא מאפה מבצק עלים, העשוי בדרך כלל בצורה עגולה ובגרסה המקורית ממולא בקרם פרנג'יפאן שקדים (קרם המורכב מקרם שקדים וקרם פטיסייר). באזורים שונים של צרפת, כמו דרום צרפת ואלזס, הגאלט עשוי מלחם דמוי בריוש הנאפה בצורה של כתר עגול ועליו פירות יבשים וסוכר גבישי. עם התפתחות הפטיסרי הצרפתית המודרנית, הרי שגם תחום הגאלטים הפך למגרש משחקים של יצירתיות בו מנסים השף פטיסיירים והאופים לקחת את הגאלטים לכיוונים שונים של צורות, טעמים ומילויים.

סדריק גרולה והיצירה שלו (צילום: שרון היינריך)
בנוסף ליצירתיות בצורות ובטעמים התפתחה סביב הגאלטים סצנה שלמה של פולים (Feves). כשרוכשים את הגאלט, בדרך כלל את זה בגודל המשפחתי, מוחבאת בתוכו הפתעה שבעבר הייתה סוג של "פול", שעועית למשל. מי שמקבל את חתיכת הגאלט ובתוכה הפול, הוא זה שמוכתר למלך ליום אחד והכתר (מקרטון) המגיע עם הגאלט מוענק לו. היום מהווה תחום הפולים עוד ערוץ של יצירתיות ושיווק אשר באמצעותו מושכים את הלקוחות. השעועית היא כבר מזמן לא שעועית ובמקומה מייצרים הפתעות קטנות מפורצלן כמו פסלי קינוחים קטנטנים, בובות מיניאטוריות,תכשיטים ועוד. בדרך כלל לכל מותג מתוקים יש קולקציה של כמה פולים שונים ולעתים אפשר לקנות אותם גם בלי הגאלט, לצורכי אספנות.

אז אם אתם בפריז או בצרפת בכלל במהלך חודש ינואר (החג הוא יום אחד אבל במהלך כל החודש נמכרים גאלטים) נסו לממש את טקס הגאלט ואל תשכחו להיזהר על השיניים, פורצלן בדרך. הנה כמה המלצות על גאלטים שאני אוהבת במיוחד השנה.

על טהרת הוניל של אנג'לו מוסא (צילום: שרון היינריך)

וניל של מלכים בפלאזה אתנה
מלון היוקרה פלאזה אתנה מתהדר במחלקת פטיסרי נפלאה. השף פטיסייר המוביל את הפטיסרי הוא אנג'לו מוסא המעוטר בתואר ה MOF (בעל מלאכת היד הטוב ביותר בתחומו). השנה בחר מוסא את הוניל כחומר הגלם המוביל את יצירות חגי החורף שלו. בתקופה בה מחיר ק"ג מקלות וניל מגיע לכ 1200 הרי שלא מדובר בעניין של מה בכך.

אז אחרי הבוש דה נואל עמוס הוניל, רוקח מוסא את הגאלט עם קרם השקדים והוניל. בין שכבות של בצק עלים מקורמל למהדרין נח לו קרם פרנג'יפאן עם כמות גדולה מאוד של וניל מדגסקר. הוניל מאזן מאוד את הטעם של קרם השקדים העשיר ומעניק לו קלילות עדינה.

מפצח האגוזים של סדריק גרולה
אפשר להגיד ששנת 2018 הייתה כולה "חג ההתגלות" של סדריק גרולה, השף פטיסייר של מלון היוקרה לה מוריס. גרולה המוכשר עוטר השנה בתואר השף פטיסייר הטוב ביותר בעולם, בנוסף פתח את בוטיק הפטיסרי שלו בתוך מלון לה מוריס. החנות מהווה מוקד עלייה לרגל לחובבי פטיסרי מכל העולם שיכולים ליהנות מהקינוחים שלו שהוגשו עד פתיחת הבוטיק רק לאורחי המלון או באנשים שבחרו להתארח בו לשעת תה או לבראנץ'.

גאלט נוואזט, אגוזי לוז (צילום: שרון היינריך)
הקינוחים המפורסמים ביותר של גרולה הם קינוחי הפירות, קינוחים מפוסלים הנראים ממש כמו הפרי המקורי, רק שבתוכם יש מרקמים ושכבות מגוונים המבוססים על אותו הפרי. אחד הקינוחים הראשונים בצורת פרי אותם יצר גרולה הוא ה NOISETTE, אגוז הלוז. הקינוח הזה הוא חגיגה לחובבי אגוזי הלוז והפרלינה ולאחרונה אף יצר גרולה גרסה שנייה לקינוח.

השנה בחר גרולה לרקוח גאלט המבוסס על אגוזי לוז, בחירה מתבקשת לאור הצלחת קינוח האגוז שלו ואהבתו לחומר הגלם הזה. הגאלט עצמו עשוי מבצק עלים נהדר, אפוי בצורה מושלמת ושזוף קום-איל-פו, בין שכבות בצק העלים כמות נדיבה מאוד של קרם פרנג'יפאן של אגוזי לוז ומעל הגאלט מרבד של אגוזי לוז חצויים קלויים המעניקים פציחות נהדרת למאפה. אמנם לא גאלט קלאסי אבל מלא בשיק פריזאי.

אמנות (צילום: שרון היינריך)

שקדים ולימונים של פייר ארמה
מה לא נכתב על פייר ארמה, השף פטיסייר שהוגדר כטוב ביותר בעולם וזה שעיני כל השף פטיסיירים וחובבי התחום בעולם נשואות אליו. ארמה הוא גאון של טעמים, של טכניקות חדשות ושל וריאציות על קינוחים קלאסיים אותם הוא יוצר מחדש בדרך שלו. הויטרינה שלו היא יצירת אמנות של ממש, בכל כמה שבועות אפשר למצוא בה קינוחים חדשים, לצד אלה הנמצאים בה במהלך כל השנה ומהווים בעצם את קולקציית הבסיס שלו. ארמה הוא הראשון שהתחיל לעבוד על פי קולקציות כמו מעצב אופנה והוא זה שעיני כל פרח פטיסרי נשואות אליו, המאסטרו של עולם הפטיסרי הצרפתית.

שקדים, לימונים ופרלינה (צילום: שרון היינריך)
השנה, לצד גאלט קלאסי וגאלט שוקולדי, רקח ארמה גאלט מיוחד בשם GALETTE MEDELICE המורכב מבצק עלים מקורמל, קרם שקדים עם לימון ופרלינה של אגוזי לוז מפיאמונטה. מדובר באחד השילובים הטעימים ביותר שטעמתי לאחרונה, קרם שקדים עשיר מאוזן בצורה נפלאה עם חמיצות הלימון, ופרלינה פוייטה שמעניק את הטעם הנפלא של האגוזים המקורמלים ומתיקות עדינה לגאלט.

את הפול המוחבא בתוך הגאלט יצר ארמה בשיתוף עם המותג CHRISTOFLE, מותג מוביל בתחום עיצוב המוצר - תכשיטים, כלי בית ועוד. מדובר במעין טבעת מעוצבת כסופה עליה מופיעים השמות של שני המותגים. וכאילו לא די בכך, ב 60 גאלטים מסוג זה יוטמנו מדליוני כסף קטנים מעין "ג'וקרים" שמי שימצא אותם יוכל להגיע לחנויות של קריסטופל לטובת קבלת מגש כסף קטן לכרטיסי ביקור. אין ספק שארמה מעלה את תחום פולי הגאלטים לרמה אחרת.

וכמה שהוא טעים (צילום: שרון היינריך)
היצירתי ביותר של מקסים פרדריק
מקסים פרדריק הוא הכוכב העולה של ענף הפטיסרי הצרפתית בפריז. עוד לא בן 30 וכבר מוביל את מחלקת הפטיסרי של מלון היוקרה FOUR SEASONS GERORGE V. מעל 40 עובדים הוא מנהל ואחראי על יצירת הקינוחים, המאפים והלחמים לכל מסעדות המלון ובכלל זה  LE CINQ המעוטרת בשלושה כוכבי מישלן,  LE GEORGE המעוטרת בכוכב מישלן ו  L'ORANGERIE המעוטרת אף היא בכוכב המישלן.

פרדריק שגדל בנורמנדי, התפתח מקצועית במעבדת הקינוחים של מלון לה מוריס, לצד המנטור שלו סדריק גרולה. 6 שנים הוא בילה לצד השף פטיסייר שהכשיר אותו למשרה הנחשקת אותה קיבל בשנת 2016 כשהוא רק בן 26. את המשימות שלו מנהל פרדריק בצורה רגועה מעוררת השתאות, האווירה במעבדה נעימה והתחושה היא של מנצח המוביל תזמורת מסונכרנת היטב. לצד הקינוחים המעולים שלו, ידוע פרדריק גם במאפי הבוקר המיוחדים שלו, אחד מהם הוא הפה-או-שוקולה העשוי עם שכבה נוספת של בצק עלים מעליו הנראה כמו חוטים מקורמלים של בצק. המאפה הזה הפך לאחד הסמלים של פרדריק שהחליט לאפות את הגאלט שלו בצורה דומה.

יצירתיות ללא גבולות (צילום: שרון היינריך)
הגאלט של השף עשוי מבצק עלים שבתוכו קרם פרנג'יפאן שקדים עשיר עם מי פריחת הדרים, כשעל פני הגאלט שכבה נוספת של בצק עלים עשויי פסים דקים, ממש כמו במאפה המפורסם שלו. היצירה שלו מרהיבה ביופייה ועדינה כל כך בטעמה. השילוב של קרם השקדים העשיר עם מי פריחת ההדרים יוצר איזון נהדר, וגם אם אתם לא מחובבי טעם פריחת ההדרים (מזכיר טעם של מי ורדים) תוכלו ליהנות מהיצירה. הגאלט מגיע בקופסא שחורה דרמטית, המזכירה קופסא של כובע יוקרתי ובתוכו פול בצורת עלה או פרח מנוקד בזהב.


יחי המלך, כלומר הגאלט!
שלכם
שרון


שנת 2018, שנה של פסגות מתוקות

עוד פסגה מתוקה, סדנת אמן עם פייר ארמה (צילום: שרון היינריך)
בכל שנה בשבוע האחרון של חודש דצמבר אני כותבת את פוסט סיכום השנה שלי. השנה חשבתי לעצמי שאולי מיותר לסכם כל שנה, הרי החיים הם רצף של ימים, של חודשים, של שנים, אין בעצם משמעות לסכם שנה שמסתיימת אם ביום שאחריה אני מתעוררת לאותה המציאות. ובכל זאת, הפוסט הזה הוא אחד האהובים עלי בכל שנה, יש משהו מרגש בהתבוננות על השביל בו הלכנו בשנה החולפת, משום שבדרך כלל, כאשר צועדים בשביל קשה לראות את המתווה שלו מלמעלה. אז לפני סיכום הפוסטים הנצפים ביותר בבלוג בשנת 2018, הנה עוד כמה דברים מרגשים שקרו השנה והפכו אותה לייחודית ומרגשת.

פרויקט עם סיליקומארט (צילום: שרון היינריך)
ביולי 2018 הרגשתי שאני מגשימה עוד חלום בתוך החלום הגדול שלי אותו אני חיה יומיום. ביום של חצי גמר המונדיאל, יום היסטורי עבור הצרפתים שהפך להיסטוריה של ממש עם זכייתם בגמר המונדיאל כמה ימים לאחר מכן, קיימנו בדירה קסומה מתחת לגבעת מונמרטר יום של כוכבים. לא היה מדובר בכוכבי כדורגל, אלא כוכבי פטיסרי, כאלה שכל חובב או מקצוען בתחום הפטיסרי מפנטז לפגוש, לגעת, להרגיש בנוכחותו. ביחד עם הבנות מ"פו דה פטיסרי" ארגנו יום אינטימי של סדנאות אמן ומפגשים מיוחדים עם שף פטיסיירים ובכלל זה קארל מרלטי שפתח את היום והכין ביחד עם הנוכחים את קינוח הדגל שלו ה"לילי ואלי". אחרי סדנת אמן שלי בתחום צילום לרשתות החברתיות וארוחת צהריים בדירה, נסענו למלון היוקרה "ריץ", שם קיבל את פנינו פרנסוואה פרה, השף פטיסייר של המלון. המשתתפים בסדנא קיבלו אירוח כיד המלך, שעת תה קום-איל-פו ובכלל זה כל קולקציית הקינוחים והעוגות של פרה, המוגשים בשעת התה של המלון ובסלון פרוסט המפורסם.

אחד המתכונים שיצרתי לתבנית החדשה של סיליקומארט (צילום: שרון היינריך)
אחרי ביקור במעבדת הקינוחים של פרה והצצה אל מאחורי הקלעים של המלון המרשים הזה, כשאנחנו מדושנים מקינוחים ומעונג חזרנו אל הדירה. או אז הגיע שיאו של היום, לפחות מבחינתי. לפני כמה שנים כשראיינתי בפעם הראשונה את פייר ארמה כמעט שלא הצלחתי להוציא מילה מהפה, אני שעומדת מול אנשים רבים, מסבירה בלהט, מרצה, נהנית מקהל, כמעט שלא הצלחתי להוציא מילה מהפה. אני זוכרת את עצמי יושבת על הספה בסטודיו היצירה של ארמה, בכורסא אחרת יושב המאסטרו ועונה תשובות קצרות של כן ולא. מאז זרמו הרבה מקרונים בסיין וארמה ואני קשרנו קשר מיוחד, שאחד משיאיו הוא היום הזה ביולי בו הוא נכנס לדירה הקסומה. היה זה מבחינתי השיא של היום המיוחד הזה, ארמה וכמה אנשים נרגשים מאוד יושבים בסלון הדירה, משוחחים בצורה בלתי אמצעית וביחד עוברים למטבח ויוצרים את אחד הקינוחים המרשימים של השף פטיסייר הטוב ביותר בעולם. קשה לתאר את התחושה, את החיוך הפנימי שהציף אותי כשהתבוננתי מהצד עליו, על האנשים שזכו לגעת בו, על הדרך שעברנו כל כאחד בנפרד וגם ביחד. עוד חלום התגשם לו.

פרנסוואה פרה מקבל את המשתתפים בסדנא עם קולקציית הקינוחים שלו (צילום: שרון היינריך)
ממש חודש לאחר מכן הגיעה עוד פסגה מתוקה. חברת סיליקומארט האיטלקית הזמינה אותי להיות פרזנטורית של תבנית סיליקון חדשה. כמובן שהתחושה מדהימה, לעמוד בשורה אחת עם בכירי השף פטיסיירים העובדים עם החברה הזו, אבל יותר מזה להיות חלק מיצירה של מוצר חדש בתחום שאני כל כך אוהבת. השקת התבנית לוותה בקמפיין שיווקי מקסים שלטובת הפקתו הוזמנו לאזור ונציה, לבקר במשרדי החברה ובמפעל עצמו. במהלך הביקור שלנו הגיע למפעל צוות צילום שערך עמי יום צילומים של הפקת מתכונים עם התבנית החדשה, בהמשך נערכו הצילומים לקליפים מושקעים שהיו חלק מהקמפיין. גם זה חלום שלא ידעתי אפילו שחלמתי.

ארמה ומעריצה נרגשת ביום של כוכבים (צילום: שרון היינריך)
מי שעוקב אחרי יודע ששוקולד הוא אהבה גדולה אצלנו בבית. בסלון השוקולד האחרון שהתקיים באוקטובר-נובמבר התקיים גמר תחרות מאסטרס השוקולד של קקאו בארי (WCM). חברת בארי שהנה אחת מחברות השוקולד הגדולות בעולם הזמינה אותי לסקר את התחרות החל משלב מחנה האימונים שהתקיים בברלין ובו נפגשו לראשונה מתמודדים מ 20 מדינות שעלו לגמר התחרות ועד לשלב הנפת הגביע על ידי המתמודד השוויצרי שקטף את התואר. במסגרת סיקור התחרות ליוויתי מקרוב את המתמודדים, את השופטים שבראשם השף פטיסייר סדריק גרולה וגם זכיתי להיות חלק מצוות העיתונאים ששפטו בתחרות.

תודה שאתם ממשיכים לבקר באינסטגרם שלי
אבל הדבר הכי משמח השנה היה העובדה שאתם הגעתם בהמוניכם לסיורים שלנו בפריז, המשכתם לקרוא את הכתבות שלי והצטרפתם לעמוד האינסטגרם כדי ללוות מקרוב את מעללינו המתוקים בפריז ובכלל. עם כל הפסגות המתוקות שתיארתי לעיל, הקסם הכי גדול קורה בסיורים. במפגשים של גלי ושלי עם אנשים מקסימים המגיעים מהארץ ומכל העולם, מלאים באהבה לאכול, ברצון ללמוד ולטעום, מחייכים. בקריירה הקודמת שלי, כשעבדתי במקום ההוא, הצורך שלי באינטראקציה עם אנשים היה עצום, היום אני מרגישה שיש לי מזה בכמויות וזה כל כך נעים. אז תודה לכם, תודה שאתם עוקבים ומלווים מכל קצוות העולם וגורמים לנו בכל יום לצאת בחיוך מהצימר(ון) הפריזאי שלנו שליד האייפל.

והנה 5 הפוסטים הנקראים ביותר השנה (לחצו על שם הפוסט לכניסה אליו):

מקום חמישי - אוסטרלית מתוקה בפריז LAMINGTONS
אחד המתכונים האהובים עלי לאחרונה, עוגה אוסטרלית נפלאה, קלה להכנה וטעימה כל כך.



מקום רביעי - רחוב שהוא כפר (ולא) בבריטני RUE DE BREETAGNE
אחד הרחובות האהובים עלי בפריז הוא רחוב ברטן, איזה כיף שגם עליכם. מדריך גזור ושמור לפינות קסומות ברחוב ובסביבתו שנחשבת היום לאחד האזורים הכי מדליקים בגדה הימנית.



מקום שלישי - סיור ברחוב מונטורגיי, השוק הסיטונאי הישן של פריז, RUE MONTORGUEIL
כל כך שמחה שעוד רחוב פריזאי נפלא נכנס למצעד הפוסטים הנקראים. לא מדובר בעניין של מה בכך שרחובות פריזאיים גוברים על מתכונים. עוד מדריך גזור ושמור לרחוב קסום בליבה של העיר שהיה פעם צמוד לשוק הסיטונאי של פריז.


מקום שני - ישראלית, גרה בפריז מטיילת ביפן (חלק ראשון וחלק שני)
בשנה האחרונה יפן הייתה ללא ספק אחת ההשפעות הגדולות ביותר על גלי ועלי. אחרי הביקור הראשון שלנו במדינה המיוחדת הזו כתבתי שני פוסטים מקיפים על מתוקים ביפן. מאז, הפוסטים נקראים על ידי רבים הטסים ליפן ומצטיידים בהם כרשימה לטיול. כל כך התאהבנו בה שאנחנו חוזרות אליה בקרוב שוב, מבטיחה לכם גם השנה כתבות יפן מרתקות.


מקום ראשון - עוגת שיפון יפנית עושה עלייה לפריז CHOCOLATE CHIFFON CAKE
אז הבנתם שיפן נוכחת מאוד השנה בצימר(ון) הפריזאי שלנו. אחרי שחזרנו ממנה החלטתי לנסות לאפות את אחת העוגות המפורסמות ביותר ביפן, עוגת השיפון. אין בה קמח שיפון והיא לא "בריאותית", זה השם שלה ואין לו קשר לרכיבים שבה. מדובר בעוגה קלילה ואוורירית, ממש כמו ענן בפה, שאופים אותה בטעמים שונים ומצפים אותה בציפויים מגוונים. עוגת השוקולד שיפון שלי הייתה הנצפית ביותר השנה ואין מאושרת ממני. היא בעצם מסכמת את השנה שלי - אהבה לממוש שלה הכנתי את העוגה, אהבה לשוקולד ואהבה ליפן. היש משהו סימבולי יותר מזה?


תזכרו שחלומות מתגשמים, אם רק חולמים אותם.

שתהיה 2019 נפלאה
שלכם
שרון

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *