עוגת פרלינה ואגוזים מקורמלים CAKE PRALINE

אי אפשר להפסיק לאכול אותה (צילום: שרון היינריך)
אתם בטח כבר יודעים שפרלינה הוא חומר גלם מאוד מאוד אהוב בצימר(ון) הפריזאי שלנו. אז נכון שמי שעוקב אחרינו יודע שממוש מעדיפה בדרך כלל קינוחים עם פירות, אפילו בין שני האקלרים שיצרנו עם "לה מזון דו שוקולה" היא העדיפה את קרם הלימון עם גנאש השוקולד המריר והבזיליקום על פני האקלר עם פרלינה הפקאן ושוקולד חלב (לכו תבינו אותה), אבל גם היא חוטאת בפרלינה במיוחד אם הוא מגיע בעוגיות או בעוגות פחות כבדות. 

אז מי אתה פרלינה? בצרפת, קרם הנוגט אותו אנחנו מכירים בארץ, נקרא פרלינה. מדובר בקרם העשוי מאגוזים מקורמלים אותם טוחנים למאסה נוזלית, חלקה או עם חתיכות קטנות של קרמל שלא טוחנים עד הסוף. הפרלינה המוכר ביותר הוא זה על בסיס אגוזי לוז, שקדים או שקדים ואגוזי לוז ביחד, אך בעצם כל אגוז אותו נקרמל ונטחן יקרא פרלינה. למשל פרלינה פיסטוק, פרלינה בוטנים, פרלינה פקאן וכו'. שף פטיסיירים ושוקולטיירים צרפתיים משתמשים בפרלינה כאחד מחומרי הגלם הבסיסיים בקינוחים או בשוקולדים שלהם. כמעט בכל ויטרינה של שוקולד או קינוחים ניתן למצוא לפחות מוצר אחד בו מככב פרלינה מסוג כלשהו. את הפרלינה ניתן לרכוש מחברות השוקולד המובילות וכמובן שניתן גם לייצר אותו בצורה ארטיזנית (כלומר מלאכת יד, בייצור עצמי) וכך לשלוט על כמויות הסוכר והשומן.
היא לא רק נראית עסיסית, היא ממש כזו (צילום: שרון היינריך)

העוגה הזו היא בעצם החלום של כל חובב פרלינה, המתכון במקור הוא של לורן ז'נה שהיה השף פטיסייר של מלון בריסטול היוקרתי. ז'נה הלך לעולמו בפתאומיות והותיר את השף פטיסיירים הצרפתיים בהלם. מורשתו עדיין חיה ונושמת במלון בריסטול וכך גם העוגות שלו.

משמאל פס החמאה לפני פיזור האגוזים, מימין אחרי פיזור האגוזים (צילום: שרון היינריך)

עוגת פרלינה ואגוזים מקורמלים
תבנית אינגליש קייק קטנה באורך 20 ס"מ רוחב 8 ס"מ

חומרים:
120 גרם חלמונים (בערך מ 6 ביצים גדולות)
150 גרם סוכר דק
100 גרם מחית פרלינה (לעתים מכונה בארץ קרם נוגט)
100 גרם קרם פרש או שמנת חמוצה
130 גרם קמח רגיל
2 גרם אבקת אפייה
110 גרם חמאה מומסת + 20 גרם חמאה רכה מאוד (לא חובה, ראו טיפ)

100 גרם אגוזים קלויים (במקור לוז, אני אוהבת להוסיף פקאן)
50 גרם סוכר

הכנה:
1. אגוזים מקורמלים - מניחים את הסוכר בסיר קטן (קסרול) ומחממים אותו מבלי לערבב עד לקבלת קרמל בצבע ענברי. מוסיפים את האגוזים לקרמל ומערבבים עד שכל האגוזים עטופים בקרמל. מצננים על נייר אפייה או על משטח סיליקון וקוצצים לחתיכות גסות.
2. מחממים תנור ל 135 מעלות (לא טעות). משמנים ומרפדים את התבנית בנייר אפייה.
3. מערבבים חלמונים עם סוכר. מוסיפים בהדרגה פרלינה, קרם פרש וקמח עם אבקת אפייה. מערבבים לקבלת תערובת אחידה.
4. מוסיפים חמאה מומסת ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
5. יוצקים את המאסה לתבנית ומפזרים מעל חתיכות של אגוזים מקורמלים.
*טיפ: לפני פיזור האגוזים ניתן לרכך 20 גרם חמאה ולזלף פס חמאה לאורך המאסה שבתבנית (ראו תמונה). הפעולה הזו תגרום לעוגה לתפוח בצורה סימטרית ותיצור מעין שקע עדין באמצע העוגה לאורכה. אם זלפתם את החמאה, פזרו את האגוזים מעליה.
7. אופים כשעה וחצי עד שהעוגה מתייצבת.
8. אוהבים פרלינה, אבל ממש אוהבים? שדרוג קטן למטה.

אני הולכת לרוץ (צילום: שרון היינריך)

ושדרוג קטן שיכול להקפיץ את העוגה, מתאים במיוחד לחובבי הפרלינה. חתכו פרוסה מהעוגה והשכיבו אותה על צלחת. באמצעות קורצן קטן או צנטר קרצו עיגול או שניים ומלאו אותם במחית פרלינה. סכנה גדולה!

פרלינה עם פרלינה (צילום: שרון היינריך)

VIVE LA PRALINE
שלכם
שרון

Chocolate, praline paste and granola treats. Two recipes in one

can't stop eating it (photo: Sharon Heinrich)
Lately I fell in love with granola. I love eating it with yogurt, berries and a spoon of honey. Recently I decided to make the granola an addictive snack consisting of chocolate, praline paste and granola. Thus a post was born with two recipes, one for homemade granola and the other for dangerous snacks of chocolate, praline paste and granola. Enjoy and send me the photos of your treats to my Instagram @parischezsharon

so so cruncy (photo: Sharon Heinrich)

Chocolate, praline paste and granola treats
30-40 treats

Ingredients:
Granola:
400g old-fashioned oats (big flake oats) 50g coarsely chopped cashew nuts 50g coarsely chopped walnuts 50g coarsely chopped almonds 50g coarsely chopped pecans 50g sunflower seeds 50g pumpkin seeds 1/4 teaspoon of salt 40g honey 40g silan (date honey) 80g pure maple

Granola, chocolate and Praline treats:
70g white chocolate
70g milk chocolate
140g dark chocolate (70%)
100g praline paste
130g homemade Granola


Preparation:
Granola
1. Preheat oven to 320 degrees (F) or 160 degrees (C).
2. In a large bowl, stir together oats, cashew nuts, walnuts, almonds, pecans, sunflower seeds Pumpkin seeds and salt.
3. In a small bowl combine honey, maple and silan, add to the bowl with dry ingredients and mix well.
4. Pour granola onto a sheet lined with parchment paper and spread evenly.
5. Bake, stirring occasionally- every 10 minutes, until golden (about 40 minutes).
6. Let granola cool completely and store in an airtight container.

Granola, chocolate and Praline treats:
7. Melt the chocolate in a double boiler or the microwave. Cool slightly. Then add the praline paste and mix until combined. Add the homemade granola and mix.
8. Place small rings (diam. 7cm, height 1.5cm) on a baking sheet lined with parchment paper. Fill each ring with the mixture up to half the height of the ring so relatively thin snacks are obtained. 
9. If you don't have small rings, you can also place mounds of mixture on a baking sheet lined with parchment paper.
10. Refrigerate for a few hours.
11. Remove from the rings or parchment paper and serve.

waiting for your photos (photo: Sharon Heinrich)

Bon Appetit
Sharon

חטיפי שוקולד, פרלינה וגרנולה, שני מתכונים במתכון אחד

(עוגיות שוקולד, פרלינה וגרנולה, סכנה אמיתית (צילום: שרון היינריך
בימים הקרובים ישבר שיא החום שנמדד מאז ומעולם בעיר האורות. פריז לוהטת, אבל ממש לוהטת. אני יודעת, אתם אומרים לעצמכם שבתל אביב מזמן נמדדו 43 מעלות ומה האירופאים כל כך מתלוננים, הם טירונים בכל הקשור להתמודדות עם חום. אבל, ויש אבל גדול, נסו לחיות בחום כזה בלי מזגנים, בלי מזגנים בכלל. לא בתחבורה הציבורית, לא בחנויות, אפילו לא במסעדות. כמו שישראל מוצפת כשיש קצת יותר גשם מהרגיל, כך פריז נמסה כשהטמפרטורות עולות. עיר שבנויה לחימום תצטרך עוד שנים רבות כדי להכשיר את התשתיות לקירור. בנתיים, אם אתם בפריז בתקופה הקרובה בלו בחנויות השוקולד, שם תמיד יהיה לכם נעים וגם תוכלו לטעום את האקלרים שלנו שיככבו בויטרינות של "לה מזון דו שוקולה" עד ספטמבר.

(אגב, צלחת ההגשה של ברנרדו, מציאה ב 5 יורו בשוק פשפשים (צילום: שרון היינריך
כדי להמתיק את המצב וכדי להקל על הגוף החליטה ממוש לאכול דברים קלילים יותר וכך פצחה ברכישה יומיומית של מגוון פירות העונה אצל הירקן השכונתי, יוגורטים אצל הגבן וגולת הכותרת הגרנולה. כמובן שגרנולה קנויה לא נכנסת לצימר(ון) הפריזאי שלנו וכך מצאתי את עצמי השבוע צופה בסרט נע של תבניות עמוסות שיבולת שועל ומיני אגוזים וגרעינים נכנסות אחת אחרי השנייה לתנור(ון) שלנו. אז נכון שהריח מעולה והטעם נהדר והבריאות, כמה שזה בריא, אבל כשאני רואה תערובת קראנצ'ית מתקתקה קלויה, אני ישר חושבת על מה אפשר לעשות איתה שאיננו מוזלי.

אז ביקשתי מממוש להקצות לי כמה מאות גרמים מהתערובת הקסומה הזו והחלטתי להפוך אותה לטעימה עוד יותר. לא עוד בננה, משמש, יוגורט ודבש, אלא שוקולד ופרלינה שעוטפים את הגרנולה והופכים אותה למעדן של ממש, חצי בריא חצי מושחת אבל מושלם. כך, נולד לו מתכון המורכב משניים - גם גרנולה נהדרת שתוכלו לשלב במוזלי או בכל מאכל אחר שתחפצו בו וגם חטיפי שוקולד פרלינה וגרנולה שאי אפשר להפסיק לאכול.

(גרנולה יכולה להיות גם מושחתת (צילום: שרון היינריך


חטיפי שוקולד, פרלינה וגרנולה
30 - 40 חטיפים

חומרים
גרנולה:
400 גרם שיבולת שועל שלמה
50 גרם קשיו קצוץ גס
50 גרם אגוזי מלך קצוצים גס
50 גרם שקדים קצוצים גס
50 גרם אגוזי פקאן קצוצים גס
50 גרם גרעיני דלעת
50 גרם גרעיני חמנייה
רבע כפית מלח
40 גרם סילאן
40 גרם דבש
80 גרם מייפל

חטיפי שוקולד פרלינה וגרנולה:
70 גרם שוקולד לבן
70 גרם שוקולד חלב
140 גרם שוקולד מריר 70%
100 גרם פרלינה (בישראל לעתים מופיע כקרם נוגט)
130 גרם גרנולה ביתית

הכנה
גרנולה:
1. מחממים תנור ל 160 מעלות.
2. בקערה גדולה מערבבים את שיבולת השועל, כל סוגי האגוזים, הגרעינים והמלח.
3. מוסיפים סילאן, דבש ומייפל ומערבבים עד שהנוזלים עוטפים את שיבולת השועל והאגוזים.
4. מפזרים את התערובת על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
5. אופים כ 40-45 דקות. כל עשר דקות מוציאים את התבנית ומערבבים את הגרנולה כדי שכל חומרי הגלם יאפו בצורה אחידה. אופים עד להשחמה של כל חומרי הגלם. 
6. מוציאים מהתנור, מצננים לטמפרטורת החדר ושומרים בכלי אטום.

חטיפי שוקולד פרלינה וגרנולה:
7. בבן מארי ממסים את כל סוגי השוקולד. מסירים ממקור החום (ניתן גם במיקרוגל).
8. מוסיפים את הפרלינה לשוקולד ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
9. מוסיפים את הגרנולה ומערבבים עד שכל הגרנולה עטופה בתערובת השוקולד.
10. מניחים רינגים קטנים (קוטר 7 ס"מ, גובה 1.5 ס"מ) על תבנית מרופדת בנייר אפייה וממלאים כל רינג בתערובת, עד לחצי מגובה הרינג כך שיתקבלו חטיפים דקים יחסית. מהדקים באמצעות כפית לקבלת שטח פנים חלק.
11. אם אין ברשותכם רינגים קטנים ניתן גם להניח תלוליות של תערובת על תבנית מרופדת בנייר אפייה.
12. מכניסים למקרר ל 3 שעות לפחות, מחלצים מהרינגים או מנייר האפייה ומגישים.
13. החטיפים נשמרים כעשרה ימים בכלי אטום במקרר.

(ואחרי הצילום סיימתי אותה ועוד אחת, ועוד (צילום: שרון היינריך

בתיאבון
שרון

פריז שווקים רבים לה, בוקר בשוק MAUBERT

הקרואסון הטוב ביותר בפריז נמצא ממש כאן (צילום: שרון היינריך)
טארק מושיט לי כפית קטנה עם דבש לבנדר, כזה המגיע מאזור פרובאנס והטעם שלו זורק אותי הישר אל השדות הסגולים הבלתי נגמרים הללו, שמציפים את דרום צרפת לקראת הקיץ. נחשים סגולים וארוכים, הנראים כאילו נלקחו מתמונה אימפרסיוניסטית ומזכירים לי את הגנים המופלאים של מונה בג'יברני. הדמיון לא מפסיק לעבוד, ככה זה כשחומר גלם מגיע מהמקום הנכון. TERROIR, אדמה, אותו מושג שצרפתים כל כך אוהבים לעשות בו שימוש, הוא השם השני של הדוכן של טארק בשוק מובר ברובע החמישי שבפריז. את טארק אני פוגשת כמעט כל יום, במהלך הסיורים הקולינריים שאנחנו עורכות, ובכל פעם אני נפעמת מחדש מהפירמידות אותן הוא בונה יום יום, במשך כשעתיים, עד שהדוכן שלו מושלם בעיניו. ממש לא משנה לו, לטארק, ששלוש שעות לאחר מכן יהיה עליו לקפל את הדוכן ולפרק את כל המבנים היצירתיים שהרכיב מצנצנות מלאות בחרדל דיז'ון ובקונפיטורות צבעוניות. 

טריות ללא פשרות (צילום: שרון היינריך)
שוק מובר, הוא אחד מ 90 שווקי אוכל הפולשים בכל בוקר אל עשרים רובעיה של פריז. הרעיון המרכזי העומד מאחורי שווקי האוכל הפריזאיים הוא נושא הצריכה של חומרי גלם טריים, באופן יומיומי. בכל רובע, מתקיימים בדרך כלל מספר שווקים בכל ימות השבוע, לסרוגין. קרי, בדרך כלל שוק מתקיים בימים קבועים במהלך השבוע, ובימים הנותרים של השבוע יתקיים באותו הרובע שוק נוסף, במיקום אחר. אחר הצהריים שלפני יום השוק, מגיעות משאיות של עיריית פריז ומקימות את שלד השוק. יתדות ננעצות בחורים ייעודיים במדרכה, גגונים מונפים מעל מוטות הברזל והרובע נערך לקלוט את השוק. בשעות הבוקר המוקדמות, מגיעים הרוכלים על מרכולתם, אחרי שבילו בלילה בשוק הסיטונאי ברנג'יס, ומארגנים לעצמם את הדוכנים. לכל בעל דוכן יש לוח זמנים קבוע ומדויק לכל ימות השבוע - רוכל הנמצא ביום שבת בשוק מובר, למשל, יהיה בכל יום שבת באותו השוק ויותר מזה, באותו מיקום בשוק, עד להודעה חדשה. כמובן שבעל דוכן לא יכול להתפרנס מיום שוק אחד, כך שלכל אחד יש בעצם לוח זמנים קבוע לכל יום בשבוע (מלבד יום שני). כך יוצא שבעלי הדוכנים נמצאים בעצם במהלך השבוע בכמה שווקים ברובעים שונים, וכך הם פוגשים אוכלוסיות שונות ומרחיבים את מעגל הלקוחות.

זרים של צנוניות פריכות (צילום: שרון היינריך)
ראשונים, מגיעים לשוק בעלי דוכני הדגים. הם עמלים ארוכות על פיזור כמויות גדולות של קרח נקי עליו מונחים הדגים ופירות הים. כל פריזאי יודע שאם הוא רוצה למצוא את הדג הספציפי אותו הוא מתכנן להכין לארוחת סוף השבוע, עליו להגיע מוקדם מאוד לשוק. לאט לאט נבנים להם הדוכנים הנוספים, פירות, ירקות, בשר, גבינות ועוד, ובשעה 09:00 בקרוב השוק כבר כמעט מוכן ליום חדש של מסחר. השווקים מתקיימים לאורך כל השנה, בכל מזג אוויר. כן כן, אפילו בשלג נפתחים השווקים ורק רוכלים הנתקעים בדרכים החסומות ולא מצליחים להגיע, נעדרים מהעבודה. אחר הצהריים מגיעות אותן משאיות של העירייה והעובדים דואגים לפינוי דוכני השוק והזבל שהצטבר. השווקים ממוקמים בלב לבן של שכונות מגורים, וככאלה הרי שעליהם להיות מאורגנים, שקטים ונקיים. לקראת שעת הסגירה, מתחילים בעלי הדוכנים לקפל את הסחורה ובמקביל נאספים הארגזים והקרטונים המיועדים לזריקה. עובדי העירייה שוטפים את רחבת השוק, מפרקים את שלד השוק ומחזירים את המצב לקדמותו. וכך, כל יום, קמים ומפורקים עשרות שווקים, מערך מדהים של פעילות שאין שני לו בעולם.

ממש עכשיו, סוף עונת האספרגוס (צילום: שרון היינריך)
אחד השווקים הכי מתוקים של פריז הוא שוק מובר, הממוקם בכיכר מובר שבלב הרובע הלטיני (הרובע החמישי). השוק מתקיים בימים שלישי, חמישי ושבת והוא מהווה מוקד משיכה לכל מי שתחום האוכל קרוב ללבו. הוא לא גדול וגם לא עמוס בעשרות דוכנים, אבל יש בו בדיוק את מה שצריך ומסביבו ממוקמות חנויות מזון המשלימות את חווית הקניה. השילוב הזה של שוק אוכל, ביחד עם חנויות מגוונות, ממצב את כיכר מובר כאחד המקומות בהם אפשר להעביר בוקר של קולינריה במתחם אחד, מבלי צורך לנדוד רגלית ממקום למקום.

חרדל דיז'ון אמיתי, בדוכן של טארק (צילום: שרון היינריך)

דוכנים מיוחדים בשוק מובר 

דוכן המעדנים של טארק - את הדוכן הזה לא תוכלו לפספס. כמעט כל מי שמגיע אלי לסיור קולינרי יוצא עם סחורה רבה מהדוכן הזה, כי פשוט אי אפשר שלא לקנות. טארק הוא אספן, הוא בוחר ספקים אתם הוא עובד ומביא מכל אזור בצרפת את חומרי הגלם המיוחדים לו. כך למשל, תמצאו אצלו שמן אגוזי מלך מהדורדון, אזור בדרום צרפת המפורסם בכבדי האווז שלו, פטריות הכמהין ואגוזי המלך. גם חרדלים מעולים המגיעים מאזור דיז'ון, אותה עיר המזוהה כל כך עם המותג "דיז'ון" ,רק ששכחו לגלות לכם שרוב החרדל כבר מזמן לא מגיע מהעיר הזו. אצל טארק, תמצאו עדיין חרדלים מדיז'ון, גם את הקלאסיים וגם עם תוספות כמו אגוזי מלך, קסיס, יין מבורגון, כמהין ועוד. אל תפסחו על הקונפיטורות המשובחות המסודרות בצורה אסתטית כל כך בדוכן, אחת הטובות היא קונפיטורת היין הלבן מאזור סוטרן המשתלבת בצורה נהדרת עם גבינות או לחלופין עם בשר. אם אתם אוהבים מרציפן, נסו את הקאליסונים המגיעים מדרום צרפת. אחד המעדנים שתמצאו בדוכן ההפתעות הזה הוא ממרח הקרמל המלוח, המגיע מאזור בריטני שבמערב צרפת, אותו אזור הידוע בקרמל המשובח המיוצר בו. גולת הכותרת מבחינתי הוא ממרח הנוגט, אותו ניתן למצוא בדוכן לעתים קרובות. הנוגט הוא ממתק מפורסם מאוד בצרפת, והוא עשוי לרוב מחלבונים, סוכרים, שקדים והוא דומה יותר למה שבארץ אנו מכירים כחלביצה. ממרח הנוגט מבוסס בעצם על שקדים וסוכרים והטעם שלו יגרום לכם לחיוך רחב. על חלה טרייה, בעוגת שמרים או סתם עם כפית, לא ניתן להפסיק לאכול אותו.

קאליסון מפרובאנס אצל טארק בדוכן (צילום: שרון היינריך)

דוכן עוגות הנסיעה של אוליבייה (רק בשבת) - רוב העוגות בהן תתקלו בפריז הן בעצם הפטיסרי, קרי קינוחים אישיים מתורבתים ומעוצבים וכמה שהם יפים. בדרך כלל, את הפטיסרי נמצא בויטרינות מקוררות ולא בדוכנים בשוק אוכל. אחד הדוכנים החביבים עלי בשוק מובר הוא דוכן העוגות של אוליבייה, שמביא בכל יום שבת ריח של בית אל השוק. הרעיון העומד מאחורי הדוכן הזה הוא "גאטו דה וואייאז'" GATEAUX DE VOYAGE, קרי עוגות המיועדות לנסיעה שאין צורך לשמור בקירור. בדוכן תוכלו למצוא עוגות בחושות עם מגוון פירות על פי עונות השנה, כמו גם קלאפוטי דובדבנים, פלאן ועוד. שני המעדנים שמבחינתי שווה אפילו רק עבורם לבקר את אוליבייה הם פונדנט השוקולד, אותו ניתן לרכוש כל השנה ופונדנט הערמונים המככב בשוק במהלך חודשי החורף, עד חודש אפריל-מאי. פונדנט השוקולד מוכר לנו יותר והוא בעצם עוגה העשויה כמעט ללא חומרים יבשים, דבר המעניק לה מרקם עסיסי ביותר, ומכאן גם השם פונדנט (מהפועל FONDRE, קרי נמס). שוקולד כבודו במקומו, אבל הכוכב האמיתי הוא פונדנט הערמונים. אוהבי הערמונים וגם מי שרק מחבב אותם, ישבו בקסמו של המעדן העדין והארומטי הזה. אם אתם באזור בחודשי החורף, בקרו בדוכן ובקשו לטעום ממנו, מדובר באחד המוצרים הטובים ביותר שטעמתי וניתן להשיגו רק בדוכן הזה.
*בנתיים תוכלו לנסות להכין את פונדנט הערמונים בבית, כנסו למתכון.

ערמונים להמונים, מחכה לרגע שבו אוליבייה מכריז שבשבוע הבא יהיה פונדנט ערמונים (צילום: שרון היינריך)

ליד השוק
אחד היתרונות של שוק מובר, הוא העובדה שמסביב לו מצויות מספר חנויות מזון מעולות, בהן ניתן להשלים את סל הקניות. חלק מהחנויות נמצאות ממש ברחבת השוק, ביניהן תוכלו למצוא חנות יין מעולה, מעדנייה וכמובן את הבולנז'רי ואת חנות הגבינות של לורן דובוואה. חנויות אחרות נמצאות במרחק דקה או שתיים של הליכה מרחבת השוק ולעתים הן מוחמצות משום שהן לא במסלול ההליכה שלכם. הנה כמה המלצות על חנויות כאלה שכדאי לכם מאוד לבקר אם אתם פוקדים את השוק.

חנות הגבינות של LAURENT DUBOIS - לורן דובוואה נחשב לאחד הגבנים הטובים ביותר בצרפת, ובשנת 2000 אף זכה בתואר ה MOF, המוענק אחת לארבע שנים לבעלי מלאכת היד הטובים ביותר בתחומם. את החנות הראשונה שלו פתח בשנת 1996 ברובע ה 15. בהמשך פתח את החנות בכיכר מובר ואחרונה נפתחה החנות במארה. מסורת משפחתית היא אחד הדברים החשובים בתרבות הצרפתית, וכמי שסבו וסבתו היו בעלי חנות גבינות ומוצרי חלב, היה זה טבעי שדובוואה יבחר בדרך הגבינות. דובוואה רואה את הבשלת האישיות שלו ממש כמו הבשלה של גבינה, דרושים זמן, סבלנות, התמדה והרבה חלומות. יש חשיבות רבה גם לסיפור המשפחתי ולחוויות הלמידה, בדרך לגיבוש האישיות.

חמאת בורדייה, אי אפשר לחזור אחורה אחרי שטועמים אותה (צילום: שרון היינריך)
בחנות תוכלו למצוא מגוון רחב של גבינות, המחולקות לגבינות בקר, עזים וכבשים, כמו גם מחלקת קרמרי בה תמצאו גבינות רכות, חמאות מעולות וקרם פרש טרי. כמו בכל דבר, גם בגבינות לכל אחד הטעם שלו, אבל הנה כמה המלצות: לחובבי חלב הבקר מומלצת מאוד גבינת הקונטה, כמו גם גבינת הבופור הארומטית. בתחום גבינות העזים, נסו את השארולה המגיעה כמובן מאזור שארולה שבחבל בורגון, גם הוואלנסי נפלאה. חובבי הברי והקממבר לא יוותרו על הברי עם התאנים ועל הברי עם האגוזים, כמו גם על הקממבר עם פטריות היער או זו עם התפוחים המושרים בקלבדוס. אבל החשובה ביותר היא המלכה האם, חמאת הבורדייה, המגיעה מהעיר סאן מאלו שבבריטני ונחשבת לחמאה הטובה ביותר בצרפת.

כתובת: החנות ממוקמת ברחבת השוק בכיכר מובר.
שעות פתיחה: שלישי עד שבת 08:00-19:45, ראשון 08:30-13:00
מטרו: MAUBERT-MUTUALITE

בולנז'רי LA MAISON  D'ISABELLE - ברחבת השוק, ממש מול הדוכן של טארק נמצאת אחת הבולנז'רי הטובות של הרובע החמישי אם לא הטובה ביותר. בולנז'ר הוא אופה הלחם, איש המקצוע אשר עוסק ביצירת לחמים, בגטים, מאפי בוקר וכל מה שקשור להתפחה, לישה ותנורים. הבולנז'רי מלווה את הצרפתים לאורך כל שעות היום, בבוקר יהיו אלה הבגטים עם החמאה והריבה (טרטין) ומאפי הבוקר שממלאים את הרחובות בריח של חמאה אפויה, בצהריים הכריכים והקישים, אחר הצהריים עוגיות המדלן והפיננסייה לשעת ה"גוטה" (חטיף) ובערב יעלו הצרפתים לבתים כשהם אוחזים בגט טרי.

הפלמייה, פחמימות קראנצ'יות מקורמלות (צילום: שרון היינריך)
הצרפתים אוהבים מאוד תארים והדבר נכון לכל תחום. מקובל מאוד לראות על ויטרינות של בולנז'רי הצהרות כמו "הבגט הטוב ביותר לשנת 2010" או "טארט התפוחים הטוב ביותר בפריז". לא מדובר במשפטים שיווקיים סתמיים, אלא באמת בתארים המוענקים בכל מיני סוגים של תחרויות ובחינות שבעלי המלאכה אוהבים מאוד להציגם ללקוחותיהם. יש משהו נפלא בכבוד הזה שרוחשים ברפובליקה לבעלי מלאכות היד.

בבית של איזבל תוכלו לטעום את הקרואסון שנבחר לטוב ביותר בפריז לשנת 2018. קשה לתאר את הטעם של המאפה הקלאסי הזה כשהוא יוצא מהתנור של הבולנז'רי שנמצא ממש במתחם המכירה וגורם לאנשים שעוברים ליד המקום פשוט ללכת אחרי הריח ולהיכנס פנימה. בצק עתיר בחמאה, עשוי עלים עלים ומתקתק במידה, כמעט תמיד תוכלו לרכוש קרואסונים חמימים כי הם פשוט נאפים ללא הפסקה. כאן המקום להסביר שבצרפת לא מחממים מאפים, יש רגע אחד בלבד בו המאפה חם והוא הרגע בו הוא יוצא מהתנור. חימום המאפה פוגע בבצק, בטעם ובמרקם שלו אז שנייה לפני שאתם מבקשים שיחממו לכם, דמיינו צרפתי זועף ודלגו על הבקשה.

סכנת נפשות, הפאבה (צילום: שרון היינריך)
אבל לא רק קרואסונים שווה לטעום אצל איזבל, אלא גם פאבה שהוא מאפה עם בצק עלים, קרם פטיסייר ושוקולד ואם אתם אוהבים את הפחמימות שלכם קראנצ'יות אל תוותרו על הפלמייה (דקלית) העשוי מבצק עלים מקורמל קום-איל-פו וגם הבריוש פוייטה (בריוש מבצק עלים) והקרואסון שקדים, בעצם אל תוותרו על שום דבר, מה שעושים בפריז נשאר בפריז.

כתובת: החנות ממוקמת ברחבת השוק בכיכר מובר.
שעות פתיחה: כל השבוע 06:00-20:30, סגור בשני
מטרו: MAUBERT-MUTUALITE


עננים של קצפת ומרנג אצל AUX MERVEILLEUX DE FRED - את הפלא הזה גיליתי כשעשיתי לפני כ 9 שנים סיור היכרות עם הרובע ה 15 בו אני מתגוררת. כמו כל דייר חדש, יצאתי החוצה להכיר את הסביבה ובין פינות החמד הרבות שגיליתי, היה גם המקום הזה, שבו רוקחים ענני מרנג וקצפת לצד בריושים מתוקים וחמימים. לימים הבנתי שלקסם הזה יש עוד כמה סניפים בפריז, אחד מהם צמוד לשוק מובר, ולמרות שאני לא חובבת סניפים, הרי שכאן אני מוכנה לחרוג ממנהגי. במרוויוז מוכרים רק מספר מצומצם מאוד של מוצרים הנאפים במקום, וכך מובטחת טריות יומיומית של הקינוחים והמאפים. 

המוצר המזוהה ביותר עם המקום הוא המרוויוזים LES MERVEILLEUX שהם בעצם איים קטנים של אושר, המורכבים מבסיס מרנג, קצפת בטעמים וציפויים שונים. הקינוח מגיע בכמה גדלים, החל מגודל ביס, עובר במנה אישית וכלה בעוגה משפחתית המתאימה לאירועים, ימי הולדת וחגים. בתחילה, המראה של הקינוח מעט מטעה, הוא עושה רושם של כבד ו"קצפתי" מדי, אבל עם הביס הראשון עננת הכבדות הזו מתחלפת בענן של מרנג וקצפת בפה. המרקמים כל כך עדינים, הקצפת איכותית והמרנג אוורירי ונמס בפה. המעדן הזה מגיע בכמה טעמים: שוקולד לבן, שוקולד מריר, פרלינה, דובדבנים, קפה וספקולוס. מומלצים מאוד השוקולד המריר והקפה.


את הבריוש הזה אי אפשר להפסיק לאכול, ראו הוזהרתם (צילום: שרון היינריך)
מוצר נוסף הנאפה במהלך כל היום במקום ולכן אפשר לקנות אותו חמים וטרי, הוא ה CRAMIQUE שהוא בעצם סוג של בריוש בלגי המגיע עם גבישי סוכר, צימוקים או שוקולד. הסכנה גדולה - אם תרכשו אחד כזה, לא תוכלו להפסיק לאכול אותו, במיוחד אם הוא יצא זה עתה מהתנור.

כתובת: 2 rue Monge
שעות פתיחה: שלישי עד שבת 09:00-20:00, ראשון 09:00-19:00
מטרו: MAUBERT-MUTUALITE


שלכם
שרון

לגעת בשמי פריז, או בדירה אחת עם פייר ארמה WORKSHOP

היצירה המרהיבה של ג'פרי קאן (צילום: שרון היינריך)
ישראלים, צרפתים, הולנדית, תוניסאית, פקיסטאני ופייר ארמה יושבים בחדר אחד, וזו לא התחלה של בדיחה משנות ה 80. אני מתבוננת מהצד על השילוב הבלתי נתפס הזה של דתות, תרבויות, שפות, גילאים ומרגישה שהכל אפשרי שאוכל באמת מחבר אנשים ואני רואה את זה קורה ממש מול העיניים שלי ונוצרת את הרגע. במסגרת העבודה שלנו אנחנו פוגשות בכל יום אנשים שונים ומגוונים, מקיימות שיתופי פעולה עם חברות ממדינות שונות, מביאות שף פטיסיירים לישראל ומרגישות שאנחנו סוג של שגרירות שהמטרה שלה היא להכניס קצת מתוק לעולם הזה. הרגע הזה שם מתחת לכנסיית הסאקרה קר, בדירה מוארת ופריזאית קום-איל-פו בו הכל מתחבר והכוכבים (תרתי משמע) מסתדרים בשמיים, הוא אחד מאותם רגעים שמעולם לא דמיינתי שיגיעו כשהגעתי לפריז עם מזוודה לפני כ 9 שנים.

קרואסון פטל, הכוכב של ארוחת הבוקר (צילום: שרון היינריך)
אחרי היום המשותף הראשון שעשינו עם הבנות מ FOU DE PATISSERIE קבלנו פניות רבות לקיום יום משותף נוסף וכמובן שנעתרנו לבקשה והחלטנו להפיק עוד יום של כוכבים. ביחד החלטנו על השף פטיסיירים שייקחו חלק ביום הזה ואחרי כמה שעות של פרסום ברשתות החברתיות נתפסו כל המקומות על ידי חובבי פטיסרי מכל העולם. ברגע הזה בו אנחנו מבינות שהסדנא מלאה יש התרגשות שקשה להסביר, אני מדמיינת אנשים ממקומות שונים בעולם מזמינים כרטיסי טיסה, מלונות, לוקחים לעתים חופשים מהעבודה, וכל זה כדי לפגוש ולו לכמה שעות את האנשים שאליהם הם נושאים את עיניהם. יש משהו של תשוקה טהורה במקום הזה ותשוקה היא לדעתי המנוע להכל.

קאן מציג את ארוחת הבוקר למשתתפים (צילום: שרון היינריך)
ואז ביום בבוקרו של יום שישי ה 10.5.2019 התחילו לטפס לדירה משתתפי הסדנא. תוך כמה דקות התמלא החלל באנשים נרגשים שהגיעו להגשים חלומות. כבר כשעברתי על הרשימה הבנתי שרובם ישראלים שחלקם מוכרים לי, אבל היו גם שמות לא מוכרים שהשתוקקתי לדעת מי עומד מאחוריהם. ואז קרה הקסם, החיבור הזה שאוכל יוצר, הפקיסטאני התיישב ליד הישראליות, ההולנדית ביניהם, התוניסאית הסבירה על המתוקים המקומיים שהביאה איתה מתוניס ובמטבח השף פטיסייר ג'פרי קאן התארגן לקראת הסדנא הראשונה, אבל לפניה ארוחת הבוקר הצרפתית.

קאן יוצר אל מול עיני המשתתפים את הקסם הזה ואף מציג פרי חדש (צילום: שרון היינריך)
קאן שעומד בראש מחלקת הפטיסרי של סטורר, הפטיסרי העתיקה ביותר בפריז, הוא אחד השף פטיסיירים האהובים עלי. אדם מוכשר, צנוע וכל כך אנושי שאוהב לחלוק את הידע שלו עם אחרים. קאן מילא את השולחן בסלון הדירה במאפים שהגיעו טריים הישר ממעבדת הייצור, בראשם הקרואסון פטל שלו שעשוי בצורה של בריוש פוייטה (בצק עלים) עם מילוי חמצמץ של פטל כמעט ללא תוספת סוכר. בזמן כרסום המאפה שאלו המשתתפים את קאן שאלות על אפייה, על מתכונים שונים וגם שאלות אישיות יותר על היצירה שלו ועל הדברים המשפיעים עליו בעבודתו. לאחר מכן עברנו כולנו ביחד אל המטבח שם רקח קאן ביחד עם המשתתפים קינוח מרהיב, סאנט-אונורה עם פירות אדומים שנראה כמו גינה פורחת ואביבית. קאן שיתף את הנוכחים במידע רב על הטכניקות בהם הוא עושה שימוש במהלך יצירת הקינוח, גילה להם סודות ליצירת טקסטורה של תותים על פחזניות ואפילו חשף אותם לפרי חדש שהוא הכלאה של פטל ותות. בשלב הזה הכין לו כל משתתף סאנט אונורה אישית משלו, כדי שלא יחסרו קלוריות.

היצירה הופכת לדוגמנית בסדנת צילום שלנו (צילום: שרון היינריך)
הקינוח של קאן היה כל כך מרהיב והוא מצא את דרכו אל השולחן עליו הכנו גלי ואני סט צילום מיוחד שהיווה תפאורה לתמונות אותן יעשו המשתתפים בהמשך. אחרי הסבר וטיפים על צילום לרשתות חברתיות הפכה הדירה לסטודיו של צילום וכל משתתף תיעד את היצירה שלו ואת היצירה הראשית של קאן. יש משהו מדהים בלראות אנשים מתרגשים מעצות קטנות שמסייעות לשיפור הצילום באופן מיידי. וכאילו שלא אכלנו עד כאן בלי הפסקה, הגיע זמן הפסקת הצהריים אליה נסענו ביחד. הפעם בחרנו לקיים את הארוחה ב MAISON PLISSON המקסים שבו גם מסעדה וגם מעדניית גורמה גדולה. ורק אז, כשמהלנו את המתוק בקצת מלוח יכולנו להמשיך אל שעת התה של השף פטיסייר אנג'לו מוסא ממלון פלאזה אתנה היוקרתי.

הנוף מהסוויטה בה התארחנו במלון פלאזה אתנה (צילום: שרון היינריך)
אל מוסא יש לי פינה חמה גדולה בלב, איש שהוא כולו טוב לב, יצירה ואהבת אדם. השף פטיסייר של מלון פלאזה אתנה המעוטר בתואר ה MOF (בעל מלאכת היד הטוב ביותר בתחומו בצרפת) המתין לנו בכניסה למלון עם צוות המלון וקיבל את המשתתפים בחום רב. בחיוך גדול הוביל אותנו השף אל מעבדת הפטיסרי והבולנז'רי של המלון, היכן שנרקחים קסמים לאורחים רמי דרג, ידוענים ומי שבידם הפרוטה לשלם אלפי יורו ללילה לחדר הפשוט ביותר. לאחר מכן טפסנו אל הקומה השביעית והוכנסנו אל אחת הסוויטות היוקרתיות שיש למלון להציע.

הקינוחים של מוסא ממתינים לנו בסוויטה (צילום: שרון היינריך)
ושם בסוויטה, כשהאייפל ניצב ממש מולנו, חיכה לנו מוסא עם כל קולקציית הקינוחים שלו שפוזרה בחדר. מגוון גדול של יצירות עונתיות המוגשות בשעת התה של המלון. על כל יצירה הסביר השף, מה הפילוסופיה שעומדת מאחוריה, חומרי הגלם, הטכניקות. החיוכים של המשתתפים וההתרגשות מהמעמד הקסימו אותי, מרגש לראות אנשים שנוגעים בחלומות שלהם. את הביקור סיימנו בשיחה מרתקת עם מנהל אחת המסעדות של המלון שבמשך עשרות שנים נוצר סודות של בכירי עולם האופנה, הבידור והעסקים, יודע על פגישות גורליות שמתקיימות במסעדה ואף ממליץ על שולחן ספציפי שבו מתקיימות בדרך כלל פגישות מוצלחות מאוד.

מוסא חותם על תעודת ה WORKSHOP שלנו (צילום: שרון היינריך)
כאילו לא די בחוויות שצברנו עד אותו הרגע, חזרנו מהמלון לדירה החמימה שם חיכה לנו הצוות של המאסטרו, פייר ארמה. מנון, יד ימינו, הכינה את המטבח לקראת המאסטרקלאס המסיים של היום ובינתיים הגיע ארמה וביקש לקיים שיחה עם הנוכחים. רגע קסום של שיתוף, של שיחה אישית ובלתי אמצעית עם האדם שעיני כל העוסקים בתחום וחובבי התחום נשואות אליו. כבר מהרגע הראשון הורגשה אווירה נינוחה בחדר, ארמה שבשנים האחרונות שיפר את רמת האנגלית שלו פלאים, ניהל שיחה פתוחה ולבבית עם הנוכחים שהסתקרנו לדעת מה משפיע עליו ביצירותיו, מה התכניות שלו לעתיד ועוד.

ארמה ויד ימינו, מנון, בפעולה (צילום: שרון היינריך)
אחד הרגעים המעניינים היה ההסבר של ארמה ליצירה אותה תכנן להכין במאסטרקלאס. "היום ניצור ביחד טארט עונתי שנקרא סלסט, ואתם יודעים מדוע קוראים לו סלסט?" בשלב הזה גם אני נדרכתי משום שאין כמו הסיפורים הקטנים האלה של שפים גדולים. "כשדיברתי עם השותף שלי על השם שנעניק לטארט, תיארתי את חומרי הגלם וביניהם התותים והרובארב. באותו הרגע ענה השותף, טוב "סה ל'אסט", כלומר זה מהמזרח (מזרח צרפת) אלו חומרי גלם שמאפיינים את מזרח צרפת אזור אלזס וכו'" וכך החליטו השניים על השם סלסט לאחד הטארטים הטובים ביותר של ארמה בעונה זו.

סלסט, טארט תותים, פסיפלורה ורוברב (צילום: שרון היינריך)
מחויכים מפרט הטריוויה המעניין הזה עברנו אל כיתת האמן עם השף במהלכה יצר ארמה את טארט הסלסט והסביר למשתתפים על שיטות העבודה שלו, החשיבות בבחירת חומרי גלם מעולים ופיזר טיפים כמו שרק פטיסייר על כמוהו יכול להעניק. לעמוד ס"מ מארמה בעודו רוקח קינוח היא חוויה שאין לה מחיר, זה כמו להיות בהופעה של אדל ולשבת ליד המיקרופון שלה על הבמה. ואז, מצוידים בקינוחים של ארמה, בשמפניה צוננת ובאנרגיות כמו שיש בזיקוקים של יום הבסטיליה ליד האייפל, השקנו כוסיות וכל אחד אמר "לחיים" בשפתו. עוד יום של כוכבים הגיע אל סיומו והמשתתפים יצאו ממנו עם שק של מתנות וכוכבים בעיניים ובלב.

במרחק נגיעה מהמאסטרו, ארמה בפעולה (צילום: שרון היינריך)

תמונת מחזר עם ארמה, פרייסלס (צילום: שרון היינריך)

בקרוב סדנאות נוספות
שלכם
שרון

קבלו אותה ה PLAISIR SUCRE החדשה של פייר ארמה

קבלו אותה, הפליזיר סוכרה החדשה! (צילום: שרון היינריך)
אני זוכרת את הפעם הראשונה בה טעמתי את הפליזיר סוכרה. הייתי אז בביקור ראשון בפריז, לבד, מחפשת את שאהבה נפשי. עברתי ליד הבוטיק של פייר ארמה כמה פעמים אבל לא תיארתי לעצמי שמדובר בפטיסרי, חנות בשמים, או תכשיטים, לא הבנתי היכן נמצא המסייה הזה שקראתי עליו. ואז נכנסתי לחנות, רגע ששינה את חיי וגרם לי להבין שמהפכה עומדת להתחולל. ויטרינת קינוחים מרהיבה קיבלה את פני, קינוחים אישיים מעוצבים, מקרונים וגם שוקולדים, חנות קטנה ומעוצבת בצניעות עם אמירה ברורה, לא עוד ליין של קינוחים קלאסיים הנמצאים בכל אחד מהפטיסרי השכונתיות, אלא קולקציות של קינוחים, הוט קוטור, ה"דיור" של עולם הפטיסרי.

אחרי שעברתי לפריז הפכתי לאורחת קבועה בחנות של ארמה, חוקרת ובודקת כל קינוח, כל מקרון חדש שיצא (למרות שאני לא ממש חובבת מקרונים), למדתי להעריך את יכולת שילוב הטעמים שלו, את החשיבה היצירתית, גאון של טעמים ומרקמים. ואז הגיע המפגש הראשון בחנות שלו, בזמן שהוא חתם על ספריו ביקשתי להיפגש איתו ולראיין אותו לבלוג הצנוע שלי שכתוב כולו בעברית. עד היום אני לא יודעת איך זה קרה, אבל חודש אחרי המפגש הזה קיימתי את הראיון הראשון שלי עם ארמה, הוזמנתי ל"בית ארמה" שברובע ה 17 של פריז, הרגשתי כמי שנכנסת לאטליה של מונה בג'יברני . אם אני מסתכלת לאחור, המפגש הזה היה ללא ספק נקודת ציון חשובה מאוד בקריירה שלי בפריז. למרות שאני בקשר נפלא עם ארמה, אני לא יודעת אם הוא יודע כמה בונה ומעצב היה המפגש הזה שם בסטודיו שלו.

הקינוח המופלא של ארמה על הצלחת המדהימה של בירן (צילום: שרון היינריך)
אבל אז בביקור הראשון בחנות התאהבתי בשני קינוחים, ה PLAISIR SUCRE וה 2000 FEUILLES. לא מפתיע כשמדובר בחובבת פרלינה ושוקולד כמוני. על אלפיים העלים כבר כתבתי והצהרתי בעבר - מדובר בקינוח האהוב עלי בפריז, בצרפת, בעולם כולו. שכבות קראנצ'יות של בצק עלים מקורמל קום-איל-פו, פרלינה, שכבה קריספית של פרלינה עם פייטה פוייטין, שקדים מקורמלים ורק דברים טובים. לעומת 2000 העלים הענקית בגודלה, הפליזיר סוכרה נראתה לי צנועה יותר במראה, פס דק של שכבות דקוואז אגוזי לוז, שאנטיי של שוקולד חלב וגנאש שוקולד חלב ובין השכבות עלי שוקולד חלב דקיקים וכיסוי דק של שוקולד חלב מלמעלה.

מאז זרמו מקרונים רבים בנהר ואני מלווה את ארמה שנים ארוכות, עוקבת אחרי העשייה המקצועית שלו, מתרגשת מההתפתחות המדהימה ומהתארים הרבים אותם הוא קוטף, בראשם השף פטיסייר הטוב ביותר בעולם. בכל פעם אני נדהמת מהיכולת שלו להמציא את עצמו מחדש, אם זה במקומות הרבים שהוא פותח ולצד זה עדיין שומר על רמה גבוהה, בבתי הקפה החדשים שלו המאפשרים לתיירים ולמקומיים להתענג על קפה וקינוח איכותי כשהם ישובים ליד שולחן ולא על ספסל (פחות נעים ביום גשום). אבל הכי מרגש אותי זה לעקוב אחר היכולת שלו לחדש ולהתפתח ביצירה שלו, לפעמים קשה לדמיין מה עוד יכול שף פטיסייר עם קריירה ארוכת שנים כמו של ארמה, להמציא. אבל מסתבר שהוא יכול והוא לא מפסיק. ארמה ממשיך בקולקציות המתחלפות שלו ובכל חודש חודשיים אפשר למצוא בויטרינות שלו קינוחים חדשים, לצד הקלאסיים הכל כך מוכרים.

אבל שינוי כזה עוד לא ראיתי, לאחרונה החליט השף לשנות לגמרי את הצורה של אחד מקינוחי הדגל שלו, ה PLAISIR SUCRE. מקינוח מלבני מאורך הפך הקינוח לעגול וגורמנדי יותר. את הקינוח המקורי המציא ארמה באוגוסט 2001 והוא היה בעצם הצורה המוקטנת (קינוח אישי) של העוגה המפורסמת של ארמה שנקראת "הדובדבן שעל העוגה". שילוב הטעמים והמרקמים שלו הפך אותו לאחד מקינוחי הדגל של ארמה ושף פטיסיירים רבים בצרפת ובעולם בכלל התחילו לייצר אותו ובכך הוא נכנס לפנתאון הקינוחים הצרפתיים והפך לסוג של קלאסיקה.

צלחת שנתפרה למידותיו של הקינוח המיוחד הזה של ארמה (צילום: שרון היינריך)

"החלטתי להפוך את הקינוח ליותר גורמנדי, יותר ויזואלי" מסביר ארמה. על שילוב הטעמים והמרקמים שמר השף, אך לאור הצורה השונה הביס המתקבל בפה הוא מעט שונה באיזונים שלו ומי שמכיר את הפליזיר סוכרה המקורי יחוש בשינוי. לשאלתי הסביר ארמה כי זו תהיה מעתה הצורה של הפליזיר סוכרה ולא מדובר במהדורה מוגבלת. זו אגב תהיה גם הצורה של הקינוח הגדול יותר שיצטרף לאח הגדול - "הדובדבן שעל העוגה".

וכיאה לקינוח שאני כל כך אוהבת החלטתי להעניק לו תפאורה ראויה המתאימה לו רעיונית וויזואלית. במסגרת הסיורים שלי אני פוגשת אנשים מקסימים המגיעים מתחומי עיסוק שונים ומגוונים, לפעמים אני אפילו מגלה מקצועות שלא ידעתי על קיומם. באחד הסיורים הגיעה אלי עירית בירן מסטודיו NOW, עורכת דין שהחליטה לעשות הסבה וללכת עם הלב, וכך מצאה עצמה מייצרת כלי קרמיקה מדהימים. היה לנו ברור שבעתיד נעשה שיתוף פעולה וממש במקרה היא פנתה אלי לאחרונה וסיפרה לי על קולקציית ה DARK שלה. כלי קרמיקה המושפעים מהצבע ומהטקסטורה של חומר הגלם האהוב עלי ביותר, השוקולד. היה לי ברור שהכלים של בירן יהיו התפאורה המושלמת לפלזיר סוכרה של ארמה. בתזמון מושלם הגיעו אלי הכלים והקינוח באותו היום והתוצאה לפניכם. אגב, בירן מקיימת ארוחות מעוררות קנאה בחצר שלה, עם מיטב השפים הישראליים וגם מעבירה סדנאות קרמיקה, שווה להתעדכן.

שלכם
שרון

LA MAISON DU CHOCOLAT X PARIS CHEZ SHARON אקלרים שלנו בחנויות לה מזון דו שוקולה בפריז

כשהלוגו שלנו מונח על אקלרים של אחד ממותגי העל בתחום השוקולד (צילום: שרון היינריך)
טוב, אני לא יודעת איך להגיד את זה אבל יש אקלר על שם PARIS CHEZ SHARON! ואם לדייק שני אקלרים שעומדים להימכר החל מהיום בחנויות השוקולד היוקרתיות של LA MAISON DU CHOCOLAT בפריז. אני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר את התחושות וההתרגשות שמלוות את הפרויקט המיוחד הזה שהחל לפני כשנה כשקיבלתי שיחה ממחלקת התקשורת של "לה מזון דו שוקולה". "אנחנו רוצים להציע לך שיתוף פעולה מיוחד וראשון מסוגו שאנחנו עושים" הסביר לי דויד, "חשבנו להציע לך ליצור ביחד עם ניקולא אקלר שיימכר במהלך קיץ 2019 בחנויות שלנו". "OUI!" אמרתי בחיוך גדול והפרויקט יצא לדרך.

כשהתחלתי להיות מוזמנת להשקות בתחום הפטיסרי והשוקולד בצרפת אני זוכרת שהזמינו אותי לאירוע השקת קולקציית חג המולד של המותג בחנות המפורסמת שלהם באזור כיכר המדלן. הגעתי להשקה ושם פגשתי לראשונה את השוקולטייר הראשי של המותג ניקולא קלואזו ואת צוות התקשורת ובראשו סנדרין אוג'ה. מאותו הרגע נוצר קשר מיוחד מאוד ביננו ואני מלווה את העשייה שלהם לאורך השנים. האירועים שלהם הם מהמושקעים בתחום וההתייחסות שלהם לכל יום עיתונות מרשימה אותי בכל פעם מחדש.

ידידות של שנים ושני אקלרים חדשים (צילום: LA MAISON DU CHOCOALT)

מעבר למותג עצמו שאני מעריכה מאוד, כבר כמה שנים שאני בקשר מיוחד עם קלואזו המעוטר בתואר ה MOF (בעל מלאכת היד הטוב ביותר בתחומו). קלואזו הוא השוקולטייר של "לה מזון דו שוקולה" והוא האחראי על כל תחום פיתוח המוצרים של המותג, יצירת הקולקציות החדשות וכו'. קלואזו הוא אחד השוקולטיירים הטובים ביותר בצרפת והרצינות שלו מעוררת הערכה רבה. מדי פעם אני מגיעה אליו למעבדת הייצור כדי לראות אותו עובד מקרוב, בעיקר אהוב עלי הביקור בחדר השיש בו נשפכים עשרות קילוגרמים של גנאש שוקולד בטעמים שונים על שולחנות שיש גדולים ומפולסים לכדי משטחי גנאש לפני חיתוכם וציפויים בשוקולד.

בכל פגישה שלנו אני מזכירה לקלואזו שיש לי חלום שהוא ייצר בונבון שוקולד עם מילוי פרלינה פקאן. החלום הזה כבר הפך לסוג של בדיחה ובכל השקה עולה נושא הבונבון של שרון. בדיחה בדיחה, אבל כמו שאתם יודעים אצלי חלומות מתגשמים. כשסיימתי את השיחה עם דויד, אחרי שהתחלתי לקפוץ מהתלהבות, הבנתי שזה הזמן להגשים את החלום והיה לי ברור שהאקלר שלנו יכלול גם פרלינה פקאן.

קרם לימון ובתוכו מונח גנאש שוקולד עם בזיליקום, אה וגם המשקפיים שלי :-) (צילום: שרון היינריך)

במהלך סיעור מוחות עם צוות "לה מזון דו שוקולה" העלינו ביחד רעיונות לשילובים מעניינים של טעמים שיכולים להתאים לפרויקט שלנו. מכיוון שהרעיון הוא למכור את האקלרים לקראת הקיץ, הרי שאחד הקווים המנחים היה טעמים המתאימים לעונה החמה. בנוסף, היה חשוב לקלואזו שנשתף אותו בטעמי ילדות שלנו, בטעמים המאפיינים את ישראל ואת חומרי הגלם שאנו אוהבות. לאוויר נזרקו רעיונות רבים, בין חומרי הגלם שהוזכרו היו לימון, ליים, נענע, מנטה, בזיליקום, לימונית, טימין ועוד. במקביל, היה ברור לכל הנוכחים בחדר שזמן הגשמת חלום הפרלינה פקאן הגיע (גם אם זה לא טעם קייצי) ובעצם כנראה שצריך לייצר יותר מאקלר אחד.

קלואזו רשם במחברת היצירה שלו רשימות רבות ובהמשך אף בנה שאלון שבאמצעותו ביקש למקד איתי את משמעות הטעמים עבורי, את זכרונות הילדות, את לוח ההשראה שלי, אפילו את הצבעים שאני אוהבת. מצויד בכל הרעיונות פנה השוקולטייר לזמן היצירה שלו ולאחר כמה שבועות הזמין אותי לפגישה אישית וסודית של טעימות האקלרים שיצר. קשה לתאר את התחושה בזמן שאחד מבכירי השוקולטיירים בצרפת יוצר יצירות על פי הטעם שלי, על פי איך שהוא תופס אותי, על פי ההעדפות והאהבות שלי. היש מרגש מזה?

הגשמת חלום, אקלר עם פרלינה פקאן וגם הלוגו שלי (צילום: שרון היינריך)
טעמנו ביחד כמה וכמה אקלרים, על כל אקלר דיברנו ארוכות, על הטעמים, על המרקמים, על ההתאמה שלו לפרויקט ועל החיבור שלי אליו. בסופו של דבר נבחרו שני אקלרים נפלאים ושונים כל כך שכל אחד מהם ייחודי ומעניין וכל כך טעים. הראשון, אקלר שבתוכו קרם פטיסייר עם מיץ טרי של לימון ירוק וצהוב, בתוך הקרם מונח לו בר של גנאש שוקולד מריר עם בזיליקום ולימון. השילוב של הלימון, השוקולד והבזיליקום נהדר, מצד אחד חמיצות עדינה ורעננות של הבזיליקום ומצד שני טעם השוקולד שמעניק עומק ומתיקות לקינוח. האקלר השני הוא הוא החלום בהתגלמותו, אקלר ממולא בקרם פטיסייר שוקולד חלב עם גרואה קקאו ופרלינה פקאן, בתוכו מונח בר קראנצ'י של פרלינה פקאן. לדעתי מדובר באקלר הטעים ביותר שטעמתי, שילוב המרקמים של הבצק הרבוך העדין, הקרם הרך והשכבה הפציחה של הפרלינה פקאן נפלא, והטעם חלומי.

אחרי שלב בחירת הטעמים הגיע שלב הדקורציה, ואיזו הפתעה חיכתה לי בשלב הזה. ב"לה מזון דו שוקולה" החליטו ללכת עד הסוף עם שיתוף הפעולה והציעו למתג את האקלר על פי הלוגו המקסים שעיצבה לי ריקי תבור. את הלוגו יצרה תבור אחרי סיור שעשיתי לה ולבעלה בפריז "יש לי רעיון שרץ לי כבר בראש" היא אמרה לי וכעבור כמה ימים שלחה לי את הלוגו. התאהבתי בו מהרגע הראשון וכך גם הקהילה המקסימה שלנו מכל העולם. ב"לה מזון" הבינו שהלוגו יכול להיות אלמנט שילווה את הפרויקט המשותף שלנו והציעו לשלב אותו בדקורציה של האקלר. כך נולדו לנו שני אקלרים, האחד עם המשקפיים שלי מהלוגו והשני עם הלוגו שלנו מודפס על דסקיות שוקולד מריר.

עדיין לא מאמינה, אבל זה קורה (צילום: LA MAISON DU CHOCOLAT)
ואז הגיע כמובן שלב הצילומים והכנת החומרים לעיתונות. קלואזו הכין לנו עשרות אקלרים לצילומים וביחד עם גלי בנינו סטודיו קטן במטה של "לה מזון". במקביל הוזמן צלם לצלם את קלואזו ואותי וכן צילומי קטלוג של האקלרים. בעודי כותבת את השורות האלה נמצא קיט העיתונות בעריכה ואני עדיין לא מאמינה שזה קורה. MOF יוצר ביחד אתנו אקלרים שימכרו בחנויות של אחד ממותגי השוקולד המפורסמים בעולם, מ ט ו ר ף!!!

ואחרי שהכל מוכן צריך גם לעדכן את כולם, איך עושים את זה בפריז? השקה כמובן. התאריך נקבע ל 16.5 בשעות הערב, אירוע יח"צ בחנות הדגל של המותג. הרעיון בהשקה הוא להזמין את כל העיתונאים הרלוונטים, בלוגרים, משפיענים, קולגות וכמובן מוזמנים אישיים. קשה לתאר את ההתרגשות לקראת האירוע, קשה לעכל שאירוע שבדרך כלל אנו מוזמנות אליו כמי שמסקרות את התחום הופך פתאום להיות אירוע שאנחנו חלק ממנו.

ההזמנה שהופצה לאירוע ההשקה, OMG 

ואחרי השקה מגיע הדבר האמיתי - האקלרים מגיעים לחנויות. אז החל מהיום ימכרו האקלרים שלנו בחנויות LA MAISON DU CHOCOLAT ברחבי פריז. מדובר במהדורה מוגבלת שתהיה זמינה בחנויות עד אמצע ספטמבר ואין נרגשות מאתנו, מעניין מה ארגיש כשאגיע לאחת החנויות עם המסיירים שלי, ואוו.

והנה גם הוידאו של הפרויקט שמוקרן מהיום בחנויות.

לפעמים עוד חלומות מתגשמים
שלכם
שרון

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *