CARETTE שיק מדליק, השוקולה שו פחות


שבת בבוקר, יום יפה...כמו כל הימים האחרונים, גם בשבת שעברה היה יום מקסים. פריס במיטבה בימים האחרונים, הבוקר צונן וקריר, השמיים מעט אפורים וקדרות קלה אופפת את העיר. עם התעוררותם של הצרפתים, לקראת השעה 10:00, מתעוררת לה גם השמש. ישנה תחושה כי אין טעם לקום לפני הצהובה הזו, אז למה לא לישון עוד קצת? אז אחרי ריצת בוקר ביער בולון החלטתי להמשיך בחיפושי אחר השוקולה שו המושלם. שלא תחשבו שבכל יום אני שותה שוקולה שו במקום אחר, בכל זאת, מדובר בקלוריות גולמיות. מדי פעם אני מרשה לעצמי לנסות מקומות חדשים, וכמובן שמדווחת לכם עליהם לאחר מכן.

על CARETTE קראתי בספר שהוא התנך שלי לפטיסרי ולבולנזרי בפריס, על הספר ארחיב בפוסט נפרד. בדרך כלל ניתן למצוא בספר המלצות מצוינות. כמובן שחלק מההמלצות מכוונות אותנו למקומות מוכרים ותיירותיים, אך ניתן גם למצוא בו פינות חמד ייחודיות וקסומות. בימים האחרונים אני שוהה ברובע ה 16 היוקרתי והפלצני קלות (ומה רע במעט פלצנות). את הריצה היומית שלי אני בדרך כלל מסיימת במרפסת הטרוקדרו המרשימה הפונה אל האייפל המרשים עוד יותר. אני חושבת שאין תייר בפריס שלא דרך על אחת המרצפות הגדולות של המרפסת. מדובר במקום המתויר ביותר בפריס ללא כל ספק. בסיום הריצה אני מגיעה בעצם לכיכר הטרוקדרו, כיכר כמו כל כיכר בפריס אשר בה בתי קפה רבים, רק שהמיקום שלה אסטרטגי...

CARETTE נמצא ממש באסופת בתי הקפה שמול האייפל, אין ספק שמדובר במיקום אידיאלי ללכוד תיירים, או סתם פריסאים שאוהבים לשבת מול המגדל. האמת היא שאם לא הייתי קוראת המלצה על המקום בתנך שלי, הרי שלא הייתי יושבת שם. אני משתדלת להמנע ממקומות כאלו, אני מרגישה שהם ממש נבנו לתיירים ותמיד עוברת לי המחשבה בראש, שבטח אף פריסאי אמיתי לא יושב בהם.


התיישבתי. את המגדל לא ראיתי, מסתבר שבית הקפה הזה נמצא בדיוק במקום בו האייפל מוסתר, למרות שהוא ממש ממש מולו...ענייני שדה ראייה, אתם יודעים. אז נוף לא היה, אבל חשבתי שאולי השוקולה שו היקר יפצה. לשולחן הגיעה ספל קטנה וריקה, ומכאן ברור שהשוקולה עצמו מגיע בקנקן קטן, בדומה לרוב בתי הקפה המגישים שוקולה. אז הקנקן הגיע והכוס המתינה בסבלנות עד שמילאתי אותה בשוקולה חם וחום. האמת, התאכזבתי, השוקולה שעליו הומלץ בספר היה ממש תזכורת למשקה השוקו בארץ הקודש. לא שיש לי חלילה משהו נגד הילד עם הקשית, אבל כאשר משלמים 7 יורו על שוקולה שו, מצפים למשהו איכותי.
הנה לכם המקום הראשון בפריס אליו אני לא ממליצה ללכת לשתות שוקולה שו. יתכן שיש במקום דברים אחרים איכותיים, ובוודאי שהמיקום שלו מקסים, ובניגוד להערכות שלי כן יושבים בו הרבה רבה פריסאים שבאים לראות ולהראות, מקום עם שיק...אבל השוקולה לא.

שלכם
שרון

4 תגובות:

  1. היי שרון. קראתי והרגשתי שוב שם, בפאריז, לא מזמן חזרנו. אוירת הבוקר, כמו שאת מתארת, מחזירה אותי לימים הקסומים שם שאליהם אני כ"כ אוהבת לחזור. בדיחה פרטית שלנו, לגבי מזג האויר היא שיש שם 4 עונות ביום. לגבי השוקו, עדיין נשאר לי טעמו של השוקו המופלא של קפה אנג'לינה.
    מאחלת לך שנה טובה , נהדרת ומאושרת, המשיכי להינות, לכתוב ולצלם נפלא.

    השבמחק
  2. הי
    אכן יש כמה עונות בכל יום...חוויה רבעונתית.
    לגבי השוקולה, עד כה ניסיתי כמה וכמה שוקולה שו....אין ספק שהטוב ביותר הוא באנג'לינה! גם בבית הקפה הקטן אליו לקחו אותי חברי החדשים היה שוקולה מעולה, אבל כרגע אנג'לינה מוביל. מחר אני שם....
    שנה נפלאה גם לכן!

    השבמחק
  3. אנונימי4/9/10 20:43

    אני זוכר שלפני שנתיים הם זכו במקום הראשון בפריז דווקא באקלר הכי טוב.... וכשהגעתי לשם זה היה סגור לשיפוצים... :-(

    חיליק

    השבמחק
  4. כמה מאכזב לצפות ולדמיין טעם של משהו אהוב, שמתגלה כסתם צל חיוור! ביוני האחרון טיילנו לאייפל מהמונפארנס, והיה קר וגשום, ואפור אפור. לא שתינו שם שוקלה, רק התאכזבנו מהאפרוריות. חוץ מאנג'לינה שתינו שוקלה טעים באי סן לואי, ליד גלידת ברתיון, שכבר היתה סגורה....אבל ריח השוקולד שהיה מסביב, והשוקו עצמו פיצו.שנה טובה בפריז הרחוקה!

    השבמחק

תודה על התגובה, שיהיה מתוק :-)

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *