אל תעשה לך סניף

את לא מכירה את המשפט "אל תעשה לך סניף"? שאל אותי ר' ידידי. האמת היא שכאשר הוא סיים להגיד את המשפט הזה, הבנתי שהוא מכיל בתוכו את כל מה שאני חושבת על עניין הסניפאות שפקד את עולמנו. אני ממש לא מתכוונת לעשות סקירה של התפתחות תרבות הצריכה שלנו, וכן גם אני קונה בסניפים השונים של H&M ונכנסת לרשתות בעלות סניפים מסוגים שונים מבלי להרגיש שאני חוטאת. למרות זאת, ישנם תחומים שהסניפים לא ממש מחמיאים להם, כזה הוא לדעתי תחום הפטיסרי והבולנז'רי.

נכון, תגידו עכשיו שכל הפטיסרי והבלונז'רי הכי הכי נחשבות בפריס פותחות לפחות שניים שלושה סניפים ברחבי העיר, ואין ספק שזה לא מעיד על כך שהן לא נשארו מדהימות. עם זאת, אין כל כך אפשרות להתווכח עם העובדה שייצור המוני פוגע בטאצ' האישי שיש במוצרים אשר מיוצרים ביצור ארטיזאני, כלומר אומנותי. לא תצליחו לשכנע אותי שהלחם שמיוצר בכמויות אדירות באמצעות מכונות, דומה בטעמו ללחם שמיוצר בכמויות קטנות, ועובר תחת ידיו של האופה, ללא שליטה מלאה של רובוטים תעשייתיים.

אז איפה ניתן למצוא את המקומות האלו, שלא הפכו עדיין לעוד אחד מאותם סניפים? כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, האזורים התיירותיים של עיר האורות, עמוסים בכמויות בלתי נתפסות של פטיסרי ובולנז'רי. באמת שניתן למצוא בהן מוצרים מדהימים ביופיים, איכותיים וטעימים מאוד. אני, למשל, עדיין חושבת שפייר הרמה (או ארמה אם נדייק) הוא המוביל בתחום קינוחי השוקולד, אפילו שהוא כבר התרחב מאוד וניתן למצוא אותו במקומות שונים בעיר. עם זאת, כדאי לזכור שרוב החנויות הללו שיכולות להרשות לעצמן להתמקם בבולברד האופרה, למשל, כמעט תמיד יהיו חלק מרשת אשר יכולה להרשות לעצמה להתמקם במקומות יקרים מאוד אלו. וכמו שכבר טענתי, רשת מאבדת משהו בדרך....

את המקומות הארטיזאניים באמת, ניתן למצוא ברחובות הפחות תיירותיים ובשכונות המגורים. שם שוכנות להן פינות חמד של אופים וקונדיטורים שקמים כל בוקר, מגיעים למטבח שלהם ומייצרים את התוצרת שלהם לתושבי השכונה. הם לא שולחים אספקות לסניפים אחרים בעיר, ויש להם זמן לחרוץ בעצמם את הלחם ולהכין קרם פטיסייר אמיתי ולא מאבקה, הם נמצאים במקום עצמו שבו נמכרים המוצרים ולא אחת מכירים את הלקוחות שלהם, את שמותיהם ואת העדפותיהם הקולינריות. האמת היא שזו לא בעיה למצוא כאלו מקומות, פשוט צריך לסטות קצת מהמסלולים המוכתבים על ידי מדריכי הטיולים, צריך קצת להעז, ללכת לאיבוד, להגיע לשכונות מגורים שאין בהם מה לראות, כביכול, חוץ מחיים פריסאיים יומיומיים (אגב כתיירת מאוד אהבתי לראות את השכונות, את חיי היומיום של המקומיים, זה מרתק).

אחד המקומות האלו נמצא ממש ליד הבית שלי. מדובר בבלונז'רי Maeder האלזאסיאנית, אותה אני רואה ממש כל יום, חולפת לידה, נעצרת, בוחנת. באחד מן הימים החלטתי גם לטעום, למרות המשטר הקפדני (בכל זאת, כמות הפחמימות כאן מחייבת משמעת). באותו היום, הלחם היומי שהוכן היה לחם חום עם צימוקים ואגוזים. מי שמכיר אותי יודע שצימוקים זה לא ממש אני, אבל הלחם נראה כל כך טוב שהחלטתי לנסות. לחם בגודל של לחמניה, כבד (במובן החיובי של המילה) ולא מנופח באוויר, עם שפע של אגוזי לוז קלויים וצימוקים במידה. החלטתי לטעום אותו בלי שום תוספות, להרגיש את הטעם הטבעי שלו. אחרי טעימה ראשונה, הבנתי שהמשפט "אל תעשה לך סניף" מוכיח את עצמו. מדובר באחד הלחמים הטובים ביותר שטעמתי, מליחות ומתיקות, רכות ונוקשות, מגוון של טקסטורות וכל ביס מחדש. לחם "נטורל", לא צריך למרוח עליו כלום ולא צריך לטבול אותו ברוטב עסיסי, פשוט לכרסם ולהתענג. כמובן שהבלונז'רי מציעה מגוון רחב מאוד של לחמים טריים, מאפים ייחודיים לאזור אלזאס, טארטים עם פירות העונה ובימים אלו גם עוגיות ועוגות לחג המולד. בד"כ תצטרכו לעמוד קצת בתור, וזה שווה כל רגע של המתנה.

האם הייתי מוצאת כזה לחם באחד הסניפים של אריק קייזר המהולל? מסופקני. אין לי שום דבר נגד קייזר, הוא באמת יחסית טוב, אבל ההבדלים בהחלט מורגשים והלחם שנאפה בצורה ארטיזאנית פשוט אחר, ואתם מוזמנים לנסות. אז אם אתם בפריס, אל תוותרו אל קייזר ולא על הרמה ולא על עוד טובים ורבים אחרים, אבל אל תשכחו גם לנסות את אלו שנמצאים להם מחוץ למסלול שלכם, תאמינו לי שלא תתאכזבו.

הבולנזרי הארטיזאנית שאני אוהבת - Boulangerie Alsacienne Maeder Benoit. 
כתובת: 18 rue de Lourmel, הרובע ה - 15, מטרו Dupleix (קו 6).

בתיאבון,
שרון

8 תגובות:

  1. הי שרון, אפשר היה להרגיש את טעם הלחם....היה טעים! אני מעתיקה ממך כתובות, לטיול הבא. נראה לי שאנסה די הרבה מההמלצות. הכל נראה ככ טעים! שבוע נפלא

    השבמחק
  2. תודה ציפי :-) שמחה שאני יכולה להעביר, ולו במעט, את הניחוחות והטעמים של פריס. אם זה מצליח, העונג כולו שלי...

    השבמחק
  3. אנונימי19/12/10 17:39

    אין ספק, אותו אופה שכבר קם שנים מוקדם בבוקר ומכיר את כל הלקוחות שלו, שם תמצאו גם את האהבה שהוא הכניס למוצר שלו.... כיף גדול !
    חיליק

    השבמחק
  4. אנונימי19/12/10 21:40

    שרון יקירה...רק מהתיאורים שלך אני מריחה ואוכלת את הלחם המדהים שבמקום צימוקים היה נפלא לאכול עם חמוציות...אבל אין עוררין על המלצותיך...מקווה מאוד שבאפריל אפגוש אותך אני שוב מגיעה ללנוטרה...לקורס שוקולד, בנתיים נשיקות וחורף קל וחם.

    השבמחק
  5. אנונימי19/12/10 21:41

    האנונימי האחרון זו אני דניאלה.....

    השבמחק
  6. חיליק , אכן!
    דניאלה, תיארתי לעצמי שזו את...אולי סופסוף נפגש כאן? תוכלי לשלוח לי מידע לגבי הקורס? אולי אבוא...?

    השבמחק
  7. קודם כל רציתי לומר , שגם אני רוצה חלום כזה של לגור קצת בפריז.. וחלומות שמעתי , צריך להגות בקול והם מוצאים את הדרך שלהם להתגשם... הלואי!!
    אני מחכה לכל רשומה שלך ויש לי תיקיה מיוחדת לכל הדברים שאני חייבת לנסות :-)) וגם הפוסט הזה מקבל מקום בתיקיית החייבת!!
    תודה
    חיה

    השבמחק
  8. הי חיה
    נעים מאוד....
    שמחה לשמוע שאת נהנת מהבלוג, מבטיחה להמשיך לעדכן ולהמליץ.
    המשך שבוע נפלא
    שרון

    השבמחק

תודה על התגובה, שיהיה מתוק :-)

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *