ישראלית, גרה בפריס, נופשת בברצלונה

המקל של גבי ודבי
מאז שאני גרה בפריס, כל העולם יותר קרוב אלי. האפשרויות לטייל רבות ומגוונות, רק צריך לשים את המקל של גבי ודבי על המפה, לבחור יעד ולהמתין לאפקט הפלאש המהמם של אולפני הטלוויזיה החינוכית. חופשת השבועות הגיעה לה והיעד שנבחר - ברצלונה. כמה שמעתי על העיר, על השוק המקורה, על גאודי ועל הכדורגל, על זארה ועל מנגו. בנוסף, העובדה שתוך שעה וחצי אפשר פשוט להיות באווירה אחרת לגמרי, מרגשת מאוד לדעתי ויש בה משהו קסום. אז החלפתי לי אווירה ונחתתי בעיר של קבוצת הכדורגל הטובה בעולם.

ישראלית, גרה בפריס, מבקרת בברצלונה
רבות כבר נכתב על ברצלונה ואין לי כל כוונה להמליץ שוב על פארק גואל או על הבוקרייה, יש מספיק מדריכי טיולים כתובים שעוסקים בנושא בצורה נרחבת. אני רוצה לכתוב על ברצלונה מנקודת מבט מעט שונה, מזוית ראייה של ישראלית, החיה בפריס, מבקרת בברצלונה וחוקרת בעיקר את תחום הפטיסרי, שוקולטרי, שווקים וכדומה.

לשנות אווירה בשעה וחצי
אחד הדברים הכיפיים ביותר בחופשה שלי בברצלונה, הייתה ההפנמה האמיתית של עקרון הגבולות החופשיים של האיחוד האירופאי. טסתם פעם ללא דרכון? ולא לאילת או לקריית שמונה, אלא למדינה אחרת? הטיסות בתוך אירופה הן בעצם אוטובוס מעופף למעבר ממדינה למדינה. אין כל צורך בדרכון, אלא רק בתעודה מזהה, אין צורך לשבת 4 שעות ומעלה בכיסא ובעיקר אין צורך להכין את הנפש למתקפה. האירופאים לא שמעו על עצבים במהלך עמידה בתור, לא שמעו על עקרון ה"מגיע לי" ועדיין לא הגיעה אליהם תופעת ה"חבר שלי שמר לי את התור". הכל מאוד פשוט, שקט ונעים. כולם מבינים שמקום יהיה להם, שליעד הם יגיעו ושהמאפינס עם הקפה של סטארבקס יוצע להם למכירה בטיסות החברה הכתומה והזולה.כבר פתיח מצוין לחופשה שלי.

אוי הלחות
נוחתים בברצלונה. א' הזהיר אותי ש"ברצלונה זה כמו תל אביב", כמה שזה נכון. כבר במעבר בין שדה התעופה לתחנת הרכבת, אפילו שמדובר במעבר מקורה לגמרי, מרגישים את הלחות המאפיינת מקומות השוכנים על חוף ים. כישראלית שהגיעה מהלחות, אל פריס היבשה יחסית, שכחתי כבר מה זה אומר כשאגלי זיעה מתחילים לזלוג להם. אז נזכרתי.

ממתקים ושוקולד בתפזורת, למלא שקית ולשקול. שנות ה 90 בקניון הקרוב לביתך
אל ברצלונה הגעתי ללא ציפיות גבוהות בתחום הפטיסרי, בולנז'רי, שוקולטרי, זה אחרי שהתעניינתי בפורומים הרלוונטיים וביקשתי מהמומחים קצת מידע על התעשייה הזו בעיר הספרדית. התשובות היו די זהות - אל תצפי לכלום בתחום. אז הנמכתי ציפיות, אבל הייתי בטוחה שממש כמו קולמבוס, אגלה דברים חדשים. מה אומר לכם, המראות החזירו אותי אל שנות ה 80 בקונדיטוריות בשכונת הדר בחיפה, ואל חנויות ה"קנדי" למיניהן שהחלו צצות בקניוני ארץ הקודש בשנות ה 90. אין לי מושג היכן מיוצרים כל המתוקים האלו, צבועים בצבעי מאכל בוהקים, עשויים גומי משובח או מתיימרים להיות שוקולדים עמידים בחום השוק. אני מעריכה שבסין, כמו כל דבר כמעט בימינו אנו.

פטיסרי בולנז'רי? לא בבית ספרנו
נכון, לא הייתי בכל הרחובות בעיר, לא הייתי אפילו בחלק גדול מהם, אבל הייתי במספיק אזורים כדי להבין שבברצלונה תחום הפטיסרי בולנז'רי איננו גולת הכותרת. ברור לי שקיימים מקומות, וברור לי שלא את הכל ראיתי, אבל די במה שראיתי כדי להבין שבניגוד לפריס, בברצלונה אין חוק לא כתוב שאחרי כל כמה צעדים תפגוש עוגות או באגט. נתקלתי מדי פעם במאפיות, אשר ניתן למצוא בהן דמיון כלשהו לבולנז'רי הצרפתית, אבל התאכזבתי מהמגוון ומהאיכות. לעומת זאת, בתחום הפטיסרי, ברצלונה ממש מאחור ורוב המקומות בהם נתקלתי הזכירו לי קונדיטוריות עתיקות מאוד בישראל, סטייל אלו שניתן למצוא בהן עוגיות פרח עם ריבה, אוזני פיל גדולות וכמה עוגות קרם בויטרינה. אלופה בכדורגל, אבל ממש לא בעוגות.

הבוקרייה, שוק למקומיים או לתיירים?
אני אוהבת שווקים, ממש אוהבת שווקים. אחד המקומות אשר אני תמיד פוקדת בביקור במקום חדש הוא השוק והסופר מרקט המקומי. אני חושבת שאפשר ללמוד המון על המקום, על התוצרת ועל הרגלי המקומיים דרך ביקור במקום המספק את אחד מצרכיו הבסיסיים של כל אדם באשר הוא, על כל יבשת ובכל מדינה. הבוקרייה, כמה שמעתי עליו, כמה הוא מדהים ומיוחד וכמה שפע ועושר של סחורה. הבוקרייה, כמו כל אתר באיזור הרמבלה הוא אחד מהיעדים המתוירים ביותר בברצלונה. מדובר בשוק מקורה, אשר מציע פירות ירקות, בשרים, גבינות, פירות ים, פירות יבשים ואיך לא, ממתקים. השוק עצמו מקסים ואני יכולה להבין למה הוא מושך כל כך הרבה אנשים. למרות זאת, החוויה של שוק מקומי לא כל כך מורגשת בו, משום שהוא פשוט תיירותי במלוא מובן המילה ורוב הקונים בו הם תיירים ולאו דווקא מקומיים. כמובן שאם רוב הקונים הם תיירים, הרי שגם התוצרת משווקת בהתאם - ממתקים צבעוניים על משקל, שוקולדים בערימות (ממש חטא אמיתי מבחינת איך אמור שוקולד להיות שמור ומוצג) שלא ברור כיצד הם עומדים בתנאי הלחות והחום של ברסה, קופסאות פלסטיק ובהן חתיכות של פירות מסוגים שונים ומזלג קטן לאכילתם, מיצי פירות בצבעים זוהרים (איך אפשר לחשוב שאין בפנים צבעי מאכל???) ועוד ועוד תוצרת אשר לא נמכרת בצורתה הגולמית והטבעית, הכל כך אופיינית לשווקים. 
השוק מרהיב, צבעוני, גורם לך לרצות להסתובב בו עוד ועוד, אבל תחושת מלכודת התיירים המלווה אותך לאורך כל הסיור בו די חזקה.

הטאפאס הכי טובים, דווקא בשוק המתויר
ולמרות שליטת התיירים במתחם הבוקרייה, הרי שהוא מלא איים של מקומיים אשר פוקדים את ברי הטאפאס הפזורים בו. אני חושבת שאם בר טאפאס עמוס במקומיים, אפשר בהחלט לסמוך על כך ששווה לעמוד ולהמתין למקום שיתפנה, על מנת להתנסות בחוויה. בשוק יש כמה וכמה ברים כאלו ואני חייבת להודות שהופתעתי מאוד מכך שדווקא בלב המקום התיירותי, בוחרים המקומיים לאכול את ארוחת הצהריים שלהם. עשרות סוגים של טאפאסים בכל בר, ומשמעותית יותר זול ממסעדות הטאפאס הפזורות לאורך הרמבלה. אגב, ספרדי מקומי אמר לי שהתיירים לא מבינים שארוחת טאפאס הרבה יותר יקרה מארוחה רגילה וגדולה במסעדה, ובחישוב מהיר זה נכון. בבר טאפאס שממוקם על הרמבלה, תמצאו שכל צלוחית קטנה של אחד ממיני הטאפס הרבים תעלה לכם בסביבות ה 7 יורו! זה בהחלט הרבה לבערך 50 גרם של סלט יווני או 4 ראשים של ארטישוק. לעומת זאת, בשוק עצמו, המחירים זולים יותר, לפעמים אפילו באופן משמעותי. בכל מקרה, החוויה הטאפאסאית מומלצת מאוד, ואם כבר, אז בשוק.

ערך מוסף
חיפשתי לי איזה ערך מוסף קולינרי, כי אני מאמינה שבכל מקום אפשר למצוא כזה. פירות ים הם לא בדיוק כוס התה שלי, אבל לפי מה שראיתי ברצלונה היא בהחלט חגיגה לאלו שכן אוהבים לאכול שרצים. הטאפאסים הטריים גם הם נכנסים לסעיף זה, הם באמת ייחודיים לספרד וכל אחד יכול למצוא לו את אלו שיתאימו לו בתוך המגוון הרחב. כמובן ששפע הפירות גם כן מאפיין מאוד את העיר ובנוסף הטורון, אשר מזוהה מאוד עם עולם המתוקים הספרדיים. הטורון, הוא אם תרצו המקבילה הספרדית של הנוגט. טורון הוא ממתק אשר נפוץ במדינות רבות ובכל מדינה יש לו שם אחר. רכיביו מבוססים בדרך כלל על דבש, חלבוני ביצים, סוכר ושקדים וכמובן שנבנו עליו וריאציות שונות אשר משלבות שוקולד, קוקוס ואגוזים שונים. המרקם של הטורון הרך מזכיר חלווה וזה של הקשה בעיקר מזכיר שצריך לבקר אצל רופא השיניים. רכשתי לי כמה סוגים על מנת לנסות לשלבם בעוגות שונות, זה בהחלט יכול להיות מעניין.

זהו, החופשה הסתיימה ובשדה התעופה הטורונים שלי סימנו לבודקת הרנטגן שצריך לבדוק אותם כי הם נראו כמו קרם. כשהבודקת ביקשה שאפתח את המזוודה ואמרה לי "קרמה קרמה", הצגתי לה את קרם הפנים שלי והיא לא הייתה מרוצה. לאט לאט הצגתי לה את כל הטרולי שלי, ובסוף הגענו לטורון...ואז היא עשתה סימן של "אה טורון? זה בסדר....".  אם לה זה בסדר אז בטח שגם לי.

בברכת ויו לה ברסה
שלכם
שרון

2 comments:

  1. הי שרון החזרת אותי לטיול שעשיתי בברצלונה לפני שנתיים. אהבתי את האווירה,השמש, את גאודי המדהים בעיניי, אבל האוכל-די סתמי,שום מתוק אמיתי וקפה??? סיוט היה לי בנושא הזה. והשוק-תיירותי ביותר,כמו שכתבת, ואפילו בזה הוא אכזב אותי. אכלנו שם צהריים פעם אחת, והיה טעים,אבל כמו שאר ברצלונה-יקר מאד. לפריז אני אחזור, לברצלונה-כנראה שלא. שבוע נפלא, בפריז היפה.

    השבמחק
  2. אנונימי14/6/11 00:23

    הי ילדה שלי, כמו תמיד יש לך עין חדה לגבי המקומות שבהם את מבקרת ובכלל. את צודקת בהרבה נושאים שנגעת אבל אני עדיין מאד אהבתי את ברצלונה, אבל זה היה לפני שביקרתי בפריז!

    השבמחק

תודה על התגובה, שיהיה מתוק :-)

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *