שוקולד ונעלי סוכריה

הפעם ההמלצות שלי לא יעלו לכם בעליה במשקל, אלא רק בהנאה צרופה, בכמה שעות של אושר ובכמה תובנות לחיים. אל הסופרת ג'ואן האריס נחשפתי לאחר שראיתי את הסרט "שוקולד", עם ז'ולייט בינוש וג'וני דפ, המבוסס על ספרה של האריס שיצא לאור בשנת 1999. אני זוכרת שבפעם הראשונה שראיתי את הסרט (מאז נרשמו עוד כמה וכמה פעמים) התרגשתי מאוד. היכולת של האריס, ובעקבות כך של התסריטאי, להעביר את הכח שיש לשוקולד, את האנרגיה שיש בו (לא זו של הקלוריות) הרשימה אותי. עיירה שלמה נפתחת ומתקלפת משכבותיה, רק בגלל השוקולד, השוקולטיירית והשוקולטרי.


בחירתה של בינוש מושלמת, היכולת שלה להעביר את החיבור בין וויאן, המייצרת את השוקולד, לחומר הגלם עצמו, התשוקה הגדולה שיש לה, הרצון לשמח אנשים ולהגיע אל האגוזים הקשים ביותר לפיצוח באמצעות החום המתוק הזה, מקסימה לדעתי. הסרט מדגים בצורה מיוחדת מאוד את החיבור בין אנשים לאוכל, את המניע המשמעותי ביותר של השוקולטייר, הפטיסייר או כל מי שעוסק בייצור קולינרי מתוך תשוקה אמיתית לדבר. השוקולד ממיס את כולם, השוקולטרי הופכת למרכז הכפר והאנרגיות הופכות לחיוביות.



היום, בתקופה בה רבים מאתנו מחפשים את עצמנו, מחליטים לעשות שינוי בחיים, תרים אחר האיזון בין הכנסה לבין "לעשות את מה שאני אוהב", מקבל הסרט, לדעתי, משמעות נוספת. כמה כוח יש לעשייה שבאה מהמקום הנכון, מתוך  חיבור אמיתי לדרך ולתכנים בהם אנו עוסקים, ולא משנה באיזה תחום. הסרט שוקולד, הוא רק התחלת הרומן של האריס עם עולם השוקולטרי.
בשנת 2007, חוזרת הסופרת אל וויאן ובנותיה, אנוק (הזכורה מ"שוקולד") ורוזט הקטנה. הפעם מגיעות הבנות אל גבעות מונמרטר המקסימה ומתגוררות מעל השוקולטרי הקטנה של וויאן, שבספר זה משנה את שמה ליאן. בוודאי שלא כל הספר סובב סביב נושא השוקולד, אבל שוב, מצליחה האריס להניע את העלילה סביב השוקולטרי הקטנה. תיאורים מקסימים של החיים בגבעת מונמרטר, דמויות מיוחדות ומוטיבים מגיים מלווים את העלילה ויוצרים ספר קסום ומיוחד. שוב מזכירה לנו האריס את הכח שבשוקולד, התשוקה, היצרים, והיכולת של כל אחד מאתנו לבחור בדרך הנכונה לנו ולהתמיד בה.  ממליצה בחום על שני הספרים "שוקולד" ו"נעלי סוכריה" וכמובן על צפייה בסרט "שוקולד". ההנאה מובטחת.  שלכם שרון.

0 תגובות:

תודה על התגובה, שיהיה מתוק :-)

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *