MONTE CARLO לא רק בסרטים, או גיחה קצרה לריביירה הצרפתית

שמש על הצלחת. טארט לימון מופלא בקאן (צילום: שרון היינריך)
נסיך מונקו, נשמע לי תמיד כמו משהו מהאגדות, דבר כזה בלתי נגיש שלא באמת קיים. ומונטה קרלו בכלל, נשמעת כמו מקום שרואים רק בסרטים. כמובן שברציונל אני יודעת שהמקומות האלו קיימים, אבל איכשהו הם מרגישים לי כמו דיסנילנד, כמו משהו שאנשים "רגילים" כמוני לא ממש פוקדים. אז כדי לבדוק את העניין הזה, החלטנו שהגיע הזמן לרדת דרומה, לצאת מפריז הסגרירית אל דרום צרפת השמשית. העונה שנבחרה, סוף פברואר תחילת מרץ, או אז מתקיים בעיר מנטון (Menton) פסטיבל הלימון. כן כן, המנטונים מקדישים שבועיים שלמים לחגוג את פלאי הלימון הגדל באזור, והעיר כולה לובשת לימונים ותפוזים. מבחינת מזג אוויר, מדובר בתקופה די הפכפכה, סוף החורף ותחילת האביב, לשמחתנו זכינו בימים שטופי שמש שהאירו לנו את האזור באור הצהוב המקסים הזה שמאפיין כל כך את דרום צרפת.

הפוסט הזה הוא לא המדריך לריביירה, ואין בו המלצות על מונומנטים עליהם תוכלו לקרוא בכל מדריך טיולים. תוכלו למצוא בו כמה המלצות מתוקות וגם לא מתוקות למקומות שכדאי לבקר בהם במהלך השיטוטים בערים הקסומות ובמפרצים עמוסי היאכטות המנקדים את חופי הריביירה.

שילוב של ים תיכון והרים מושלגים, מנטון (צילום: שרון היינריך)

בניס אל תחפשו סלט ניסואז, חפשו SOCCA!
אני חובבת סלט ניסואז, כבר מילדות זוכרת איך אמא שלי ואני היינו מבלות בקפולסקי מרכז חורב שבחיפה. מתענגות על סלט ניסואז כמיטב המסורת הישראלית. עלים, ירקות, טונה, ביצה, תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, זיתים ומלא רטבים. כשעמדתי בתור לסוקה הראשון בחיי, שוחחתי עם ניקול, מקומית בסביבות גיל ה 60. כששאלתי אותה היכן אוכלים בניס סלט ניסואז, היא ענתה בנחרצות "בבית!". אחרי שיחה קצרה, הבנתי שמבחינת תושבי ניס, סלטי הניסואז הנמכרים במסעדות מיועדים לתיירים, והם בכלל לא דומים לסלט המקורי העשוי בצורתו המקורית מעלים ירוקים, עגבניות, זיתים שחורים מניס ואנשובי.

אחרי שוויתרנו על הסלט, הסבירה לנו ניקול על הסוקה. "כשהייתי ילדה, אני זוכרת שהיו לוקחים אותי מבית הספר, ובשעה 16:00, הלא היא שעת ה GOUTER (שעת החטיף), נהגו לקנות לי סוקה. מדובר בסוג של בצק המבוסס על קמח חומוס, מים ושמן זית, אותו אופים במחבת ברזל גדולה ואוכלים טרי וחם, עם מלח או פלפל, או בלי כלום". העיניים של ניקול בורקות כשהיא מספרת על הילדות שלה בניס, ונראה שהעמידה הזו בתור מחזירה אותה לרגעים שהיא רוצה לנצור. בנתיים, התור הולך ומתארך, נשים וגברים, קבוצה של נערים ונערות, כולם ממתינים למגש הסוקה. הרעיון הוא, שהלקוח ממתין לסוקה, ולא הסוקה ללקוח, רק כך המאפה הזה נשמר טרי וחם.

הדבר הראשון שאני עושה בביקור הבא בניס, עומדת בתור לסוקה (צילום: שרון היינריך)
את הסוקה, שהוא אגב טבעוני וללא גלוטן, אופים בתנור דומה לתנור שבו מכינים פיצה. כשאנחנו עומדים כולנו בתור, מדווחות המוכרות על מצב הסוקה בתנור. "עוד דקה, אנחנו נותנים לו עוד מכת חום כדי שיהיה פריך דיו מבחוץ" מסבירה המוכרת הצעירה והכה מיומנת בצבע הסוקה. בנתיים, ממתינות תחתיות ברזל מפורזלות למגש הלוהט שעתיד להגיע בכל רגע. "על הברזל הזה מניחים את מגש הסוקה ותראי שתוך דקה או שתיים המגש יעלם" מסבירה ניקול בהתלהבות.

"הסוקה יוצא מהתנור" מכריזה המוכרת הצעירה ובחור שרירי מגיח עם מחבת ברזל גדולה ולוהטת ומניח אותה על תחתית הברזל. המוכרת לא ממתינה, אוחזת בידה האחת מעין קלף חיתוך ובידה השנייה צלחת, ובלי למדוד כמויות, גורפת אל הצלחת פיסות של סוקה הנערמות אחת על השנייה. תורנו מגיע והיא מגישה לנו צלחת עמוסה בחתיכות של סוקה חמה וטרייה. אנחנו יושבות ליד אחד משולחנות העץ הפזורים במקום, ומזמינות רוזה צונן. קצת פלפל, מלח וקדימה לביס הסוקה הראשון. תקשיבו, מדובר במעדן מהטובים שטעמתי! כל כך טעים שהזמנו עוד מנה. היתרון של הסוקה הוא העובדה כי הוא לא כבד מדי, הוא מזכיר מעט לביבה במרקמו ובטעמו והבעיה איתו שלא ניתן להפסיק לנשנש ממנו. אם אתם מחליטים לנסות את הסוקה, אל תוותרו על ביקור במקום הספציפי הזה, בו, כך אומרים, נאפה הסוקה הטוב ביותר בניס.

רחוב ניסואזי (צילום: שרון היינריך)

CHEZ RENE SOCCA
2 Rue Miralheti
Nice
שעות פתיחה: פתוח כל יום למעט יום שני, 09:00-21:00 (בקיץ פתוח עד מאוחר יותר).

שוקולטרי - פטיסרי LAC בניס
כשיוצאים מפריז, ניתן למצוא פטיסרי מעולות, אך צריך לחפש אותן כי הן לא רבות. בדרך כלל, אפשר למצוא בכל עיר פטיסרי אחת או שתיים מעולות, כל השאר תהיינה הפטיסרי-בולנז'רי של השכונה או הרובע. לא שבהן לא ניתן למצוא מעדנים, אך בדרך כלל אין בהן חידושים ויככבו בהן הקלאסיקות של הפטיסרי הצרפתית (אקלר, טארט לימון, פחזניות וכו).

ברחובות הציוריים של ניס, נמצאת אחת הפטיסרי הטובות ביותר בריביירה, הלא היא שוקולטרי - פטיסרי LAC. את לאק אני מכירה גם מהרשתות החברתיות וגם ממחקרים שערכנו לפני הנסיעה. הבוטיק שלהם בעיר העתיקה (אחד מ 3 בוטיקים) מזכיר מאוד את חנויות הפטיסרי והשוקולד בבירה, והוא לא נופל מהם.

אחת הטובות בריביירה, LAC (צילום: שרון היינריך)
בחנות תוכלו למצוא מגוון גדול של קינוחים אישיים מעוצבים, אבל מה שמעניין אותי הם דווקא השוקולדים של לאק, שהרי זו ההתמחות הראשית של הבוטיק. בנוסף לבונבוני שוקולד במילויים שונים, תוכלו לרכוש במקום גם כמה מעדנים מיוחדים שווה לחטוא בשבילם. ה DIABOLIX הם ביסקוויטים עדינים מצופים שוקולד מריר, המגיעים באריזה של 10 יחידות. 5 מהם ממולאים בשוקולד ג'אנדוז'ה ו 5 בקרמל, מדובר בשחיתות לשמה. המעדן השני עליו אני ממליצה, אותו אפשר לרכוש ביחידות בודדות הוא ה BOUCHEES PRALINE. הבושה פרלינה הוא מעין קוביית שוקולד חלב או מריר גדולה מאוד, ממולאת בפרלינה של אגוזי לוז ושקדים. אם אתם חובבי שוקולד, אל תוותרו על המעדן הזה.

אם אתם שוקוהולים כמוני, אל תוותרו על הדבר הזה (צילום: שרון היינריך)

12 Rue de la Prefecture
Nice
שעות פתיחה: שני עד שבת 09:30-19:30, ראשון 09:30-13:00 וגם 15:00-19:00

FENOCCHIO כי חייבים גלידה בריביירה
כשאתם בעיר העתיקה בניס, לא תוכלו שלא להבחין באחד משלושת סניפיה של הגלידריה המפורסמת ביותר בריביירה, הלא היא גלידריית פנוצ'יו. הסניף הראשון שלה נפתח בשנת 1966, והיא התפרסמה בעיקר בזכות ייצור גלידות בטעמים מיוחדים כמו למשל פרג, לוונדר, שמן זית, גויאבות, תימין ועוד. 

אז למרות שהמקום כה תיירותי, החלטנו שבניס עלינו להתנהג כניסואזיות וטעמנו גלידה בסניף הראשי של המותג. בחרנו בטעמים קלאסיים למדי - פיסטוק, טירמיסו ואגוזי פקאן מייפל. הטירמיסו די אכזב וחסר בו טעם הקפה שלו ציפינו. לעומת זאת, הפיסטוק היה מעולה והטוב מבין שלושת הטעמים היה אגוזי הפקאן והמייפל, אחד מטעמי הגלידה הטובים שטעמנו לאחרונה.

תיירותי אבל נחמד ביום חם (צילום: שרון היינריך)
הכיף בפנוצ'ינו הוא שכל אחד יכול למצוא את הטעמים האהובים עליו, המגוון גדול וניתן להתענג על טעמים שונים של גלידה חלבית או על סורבה במגוון טעמים.

FENOCCHINO
2 Place Rosetti
Nice
שעות פתיחה: כל יום 09:00-00:00

הפטיסרי של כוכבי הקולנוע, PATISSERIE INTUITIONS בקאן
אבק של כוכבים, מלונות יוקרה, יאכטות בכל גודל אפשרי ובעיקר דמיון שעובד ללא הפסקה. מה קורה בסוויטות הנשיאותיות של מלונות היוקרה במהלך ימי הפסטיבל? היכן מתקיימות המסיבות הכי שוות והיכן ניתן לפגוש את כל כוכבי המסך הגדול? פסטיבל הסרטים של קאן הוא האירוע המזוהה ביותר עם העיר הזו וכשהוא לא מתקיים, היא די דומה לשאר ערי החוף שלאורך הריביירה, אולי אפילו פחות מעניינת מהן.

קאן-ברסט במקום פרי-ברסט (צילום: שרון היינריך)
מה כן יש בה? בקאן תוכלו למצוא את PATISSERIE INTUITIONS, הפטיסרי הצרפתית הכי טובה בריביירה. לא מפתיע שבעיר שבה מתקבצים העשירים והמפורסמים, גם נפתחה פטיסרי שהייתה יכולה להתברג בלי כל בעיה, בין הפטיסרי הטובות בפריז. את אינטואיסיון פתח השף הצעיר והמוכשר ג'רום דה אוליברה, בן טיפוחיו של כריסטוף מישלאק. דה אוליברה, במוצאו מבירת הקולינריה, ליון, חלם כבר מגיל 4 על הפטיסרי. הוא עבד במשך מספר שנים במלון היוקרה פלאזה אתנה שבפריז, כשמישלאק היה השף פטיסייר בפועל. בשנת 2009 הגשים השף הצעיר חלום וביחד עם נבחרת צרפת, זכה בגביע העולם בפטיסרי בתחרות היוקרתית ביותר בתחום.

ממש פריז קאן, שם (צילום: שרון היינריך)
את הפטיסרי שלו בקאן, פתח דה אוליברה בשנת 2011 וכיאה לעיר בה שורצים כוכבים, הרי שהיא צמודה למלון בוטיק יוקרתי שבעצם מארח את אורחיה בלובי שלו. כך, ניתן ליהנות משעת תה בלובי המלון, ולהתענג על קינוחים מעולים ומגוון משקאות חמים. מדובר ביתרון משמעותי, משום שבדרך כלל בוטיקי הפטיסרי בצרפת לא מאפשרים ישיבה במקום, אלא רק רכישה של קינוחים לקחת הביתה.

טעמנו את טארט הלימון, שנראה ממש כמו שמש, עם בסיס בצק פריך מעולה, קרם לימון עשיר ונשיקות מרנג קטנות. אם אתם חובבי פרלינה, נסו את הפרי-ברסט של דה אוליברה, שנקראת בעצם "קאן-ברסט" ובמקום בצורה של גלגל, היא עשויה בצורה של אקלר עשיר בקרם פרלינה. במקום עוד מגוון גדול של קינוחים, מקרונים, מרשמלו ושוקולדים.

קשה לבחור, ויטרינת הכוכבים של קאן (צילום: שרון היינריך)

PATISSERIE INTUITIONS
22 Rue Bivouac Napoleon
Cannes
שעות פתיחה: שלישי עד ראשון 10:00-19:00

איפה לישון?
אנחנו בחרנו להתמקם בעיר מנטון לכבוד פסטיבל הלימון. מדובר באזור מדהים ביופיו, קרוב מאוד למונקו ולגבול עם איטליה, ולא רחוק מניס. ליד מנטון, נמצאת העיירה ROQUEBRUNE-CAP-MARTIN ובה בעצם נמצא המלון שלנו, מלון ויקטוריה. לא יכולנו לבקש יותר מזה - מלון מקסים, משופץ, נקי, חדרים גדולים וצוות נפלא. אבל הדבר החשוב ביותר במלון הזה, הוא האפשרות לבקש חדר עם נוף לים. כשאני כותבת נוף לים, הכוונה ממש מרפסת המונחת לה מול הים, רק כביש צר מפריד בינה לבין הכחול העצום הזה. להרדם ולהתעורר, לרוץ ולנשנש, הכל מול הים, חוויה!

פסטיבל הלימון במנטון, חווית הדרים (צילום: שרון היינריך)
ואם אתם לנים בויקטוריה ומחפשים מקום לאכול בו ארוחת ערב, קפצו למסעדה של גוסטאבו שנמצאת ממש בצמוד למלון. גילינו אותה במקרה והתאהבנו. מסעדת פליני, היא מסעדה איטלקית, בה מגישים מגוון מנות איטלקיות כמו פיצות, פסטות, סלטים מיוחדים, דגים, פירות ים ועוד. כמו רוב המסעדות באזור, גם פליני, מעוצבת בצורה מעט מיושנת המאפיינת את המסעדות של עיירות הנופש הפזורות לאורך חופי הריביירה. עם זאת, צוות המסעדה מקסים, גוסטאבו הבעלים מכיר כמעט כל סועד והאוכל פשוט מעולה במחירים הוגנים.

מנטון, עוד נשוב (צילום: שרון היינריך)
קדימה לריביירה!
שלכם
שרון

0 תגובות:

תודה על התגובה, שיהיה מתוק :-)

טופס יצירת קשר

שם

אימייל *

הודעה *