ארץ הקלבדוס והקממבר NORMANDY
חופי נורמנדי, לא רק פלישה, גם צבעוניות מקסימה (צילום: שרון היינריך) |
הצבעוניות הזו משגעת (צילום: שרון היינריך) |
שדות ופרות, כמה יופי (צילום: שרון היינריך) |
מכונת קילוף התפוחים של הואט (צילום: שרון היינריך) |
הואט מסביר שזני התפוחים אותם בחרו לשתול הם איכותיים ביותר, מתוך סוגים רבים מאוד של זנים הקיימים בשוק. באגף האגסים הסיפור מעט שונה "את האגסים שלנו אנחנו מגדלים כבר כ 100 שנים, מכיוון שגידול אגסים הוא תהליך ארוך מאוד הרי שאנחנו עושים שימוש גם באגסים שלנו וגם רוכשים חלק מהאגסים. אלו שאנו רוכשים חייבים להיות אגסים נורמנדים, קרי שמקום גידולם בנורמנדי". לעצי האגסים אנחנו לא צועדים משום שהם מרוחקים מרחק של כמה ק"מ ממרכז הייצור.
בית המשפחה, כאילו נלקח מסרט (צילום: שרון היינריך) |
קלבדוס להמונים (צילום: שרון היינריך) |
חביות היישון (צילום: שרון היינריך) |
המוצר הראשון המיוצר מהמו-דה-פום הוא מיץ התפוחים הטבעי. מכיוון שבמו-דה-פום יש שמרים, הרי שכדי לקבל מיץ תפוחים יש לעבוד עם חומר הגלם במהירות, אחרת , תתקיים תסיסה והסוכר יהפוך לאלכוהול. את מיץ התפוחים מייצרים על ידי חימום המו-דה-פום לטמפ' של 80 מעלות צלזיוס ובכך הריגת השמרים שבתוך המיץ. לאחר מכן מסננים את הנוזל ומתקבל מיץ תפוחים טרי טרי ללא תוספת של סוכרים או חומרים משמרים, ולכן מרגע פתיחתו הוא פג תוקף אחרי יומיים שלושה. משקה נוסף המיוצר אצל משפחת הואט הוא הפומו (Pommeau) שהוא בעצם משקה אלכוהולי המיוצר ממו-דה-פום ומקלבדוס ביחס של 2:1 (לטובת המו-דה-פום). "על מנת שהשם פומו יינתן למשקה, עליו לנוח בחביות עץ האלון 18 חודשים. אצלנו הפומו נשאר בחביות כפול מהזמן הנדרש ולכן הטעם שלו עמוק ומאוזן מאוד".
הבית של יעל :-) (צילום: שרון היינריך) |
אז איך נוצר הקלבדוס? את הסיידר שלא מבקבקים משאירים בחביות העץ הגדולות עד אשר אחוז האלכוהול בו מגיע ל 7%, או אז מעבירים אותו תהליך של דסטילציה (זיקוק) שבסופו מתקבל הקלבדוס. הקלבדוס מוכנס לחביות עץ האלון ליישון של שנתיים עד 50 שנים (מינימום שנתיים). "בחדר הזה נמצאת מכונת ה Alambic אותה מכונה המזקקת בעצם את הסיידר שנותר בחביות. אחרי התהליך מתקבל משקה עם אחוזי אלכוהול גבוהים מאוד. ישנה אפשרות לזקק בשתי צורות. אם מדובר בזיקוק פשוט, הרי שמ 7% אלכוהול ישנה אפשרות להגיע ל 70% בפעם אחת של זיקוק, אך אם מדובר בזיקוק כפול הרי שנגיע עד ל 70% אלכוהול בקלבדוס אחרי פעמיים של זיקוק". קלבדוס שזוקק פעמיים יכול לקבל את תו התקן של Pays d'Augs אם עמד בשאר התנאים המגדירים אותו כקלבדוס מאזור זה, הנחשב לקלבדוס באיכות הגבוהה ביותר.
את סיידר האגסים הזה אתם חייבים לטעום וגם להצטייד בכמה בקבוקים (צילום: שרון היינריך) |
במקום מתקיימים סיורים וטעימות, כמו כן ניתן לרכוש את כל המשקאות המיוצרים בו.
לאתר של הואט, מומלץ לתאם ביקור מראש.
מבושמות ונרגשות מהביקור המיוחד, המשכנו לנו בדרך הסיידר וחיפשנו פינות חמד קולינריות שאינן מכילות אלכוהול, רחמנא לצלן. הנה כמה המלצות על מקומות שכדאי לכם מאוד לבקר כשאתם משוטטים בנורמנדי:
איך אפשר לשתות סיידר בלי קממבר? CAMEMBERT
צרפת גבינות רבות לה, אחת המפורסמות שבהן היא גבינת הקממבר. את הגבינה הריחנית הזו ייצרו במקור בכפר קממבר שבנורמנדי, כיום רוב גבינות הקממבר מיוצרות מחוץ לנורמנדי והן לא עומדות בתקנים המקוריים של הגבינה. הקממבר המקורית עשויה מחלב בקר שאיננו מפוסטר, היא עגולה, משקלה כ 250 גרם ליחידה וקוטרה הוא סביב 10 ס"מ.
פרות הקממבר (צילום: שרון היינריך) |
אחד מיצרני הקממבר היחידים שנמצאים עדיין באזור קממבר הוא משק DURAND הנמצא ממש בצמוד לכפר מוצאה של הגבינה. הביקור במשק מעניין מאוד ונפתח בצפייה בסרט חובבני למהדרין (חובבני אך מלמד, יש להודות) המתאר את תהליך ייצור הגבינה. לדוראן יש עדר של 60 פרות האחראיות על ייצור חלב לטובת גבינות הקממבר. הפרות גדלות בתנאים נוחים למדי ואם אתם מתגעגעים לקיבוץ תוכלו לבקש לבקר אותן ברפת הסמוכה. ליד ויטרינת המכירה עומד לוח שעליו כתוב "היום 1642 ליטר חלב ל 720 קממבר". המוכר מסביר לי שלא בטוח שהמדד הזה ממש מאותו היום, אבל אלו בערך סדרי הגודל של ייצור הגבינה במקום, קרי ייצור בכמויות קטנות מאוד במלאכת יד.
הקממבר האחרונה שמיוצרת בכבר קממבר (צילום: שרון היינריך) |
לעמוד הפייסבוק של DURAND, מומלץ לתאם ביקור מראש.
והאחות של הקממבר, גבינת ה LIVAROT
אחת הגבינות הטעימות ביותר בנורמנדי היא גבינת הליבארו. היא אמנם פחות מפורסמת מהקממבר אך לא נופלת ממנה בטעם. מקור ייצור הליבארו, איך לא, בכפר קטן בנורמנדי ששמו ליבארו. ובניגוד למקום הייצור הארטיזנלי של הקממבר, ההמלצה הנוגעת לליבארו היא דווקא למרכז מבקרים מעניין המספר בצורה נעימה ומרתקת את סיפור חלב הפרות בנורמנדי וייצור הגבינות המקומיות.
גבינת הליבארו מגיעה בגלגלים קטנים המזכירים בגודלם את הקממבר. עם זאת, הטעם שלה עז יותר וצבעה כהה (סוג של כתום) ביחס לקממבר. הליבארו נמכרת בגלגלים של 450 גרם שסביבם מלופפים בין 3 ל 5 חבלי נצרים דקיקים והיא ארוזה בקופסת עץ עדינה.
הליבארו המפורסמת במרכז המבקרים (צילום: שרון היינריך) |
לאתר של E.GRAINDORGE, מומלץ לבדוק את שעות הביקור מראש משום שהן משתנות בהתאם לתקופה.
לא לשכוח לערוך פיקניק (צילום: שרון היינריך) |
פטיסרי פריזאית בדוביל JEAN-FRANCOIS FOUCHER
פריז היא בירת הפטיסרי הבלתי מעורערת, מרוכזים בה טובי השף פטיסיירים מכל צרפת ולעתים נדמה שאם כל אחד היה חוזר למקום מוצאו, הרי שצרפת כולה הייתה מלאה בפטיסרי נפלאות. כשיוצאים מפריז קשה למצוא הרבה פטיסרי מעולות, בכל אזור יש בודדות שעומדות באותה שורה עם הבוטיקים המפונפנים של בירת הרפובליקה.
ז'אן-פרנסוואה פושה גדל באזור בורדו. בגיל 15 התחיל את דרכו במטבח כשלמשפחתו לא היה כל קשר לבישול או לאפייה. בהמשך הבין שהתחום שבאמת מעניין אותו הוא הפטיסרי, קרי הקינוחים, וכבר בגיל 17 עבר במסעדת 3 כוכבי מישלן באזור ליון. בהמשך עבר באזורים שונים של צרפת, מסלול המאפיין מאוד את השף פטיסיירים הצעירים שמנסים לגלות עוד ועוד חומרי גלם, טכניקות ומקומות מעניינים לעבוד בהם.
הגינה של פושה (צילום: שרון היינריך) |
הקינוחים של פושה מרשימים גם בצורתם וגם בגודלם. "אני אוהב את הנדיבות שבתחום הזה, אוהב שאנשים מרגישים את הטעמים ואם מוצר הוא טוב, למה שלא יהיה הרבה ממנו" מסביר פושה בצניעות. חלק מהקינוחים שלו מנוקדים בכל מני צמחי תבלין שנראים כאילו נקטפו הרגע מהגינה, והם לא רק נראים הם אכן נקטפים יומיום מגינת הירק והתבלינים של הזוג. "כל שבוע יש קינוח עם פרי אחר מהגינה, בחורף אני גם עושה קינוחים עם ירקות משום שאין הרבה פירות. כך למשל יצרתי קינוחים עם לפת, גזר, ארטישוק ירושלמי ועוד".
הומאז' לפרות הנורמנדיות (צילום: שרון היינריך) |
לאתר של JEAN-FRANCOIS FOUCHER
כתובת: 13 rue Desire le Hoc
14800 DEAUVILLE
שעות פתיחה: שלישי עד שבת 09:30-14:00 וגם 15:00-19:00, בראשון שעות הפתיחה זהות אך החנות נסגרת ב 18:00
עוגיות הסבלה הטעימות בעולם LES SABLES D'ASNELLES
אם יש משהו שאני יכולה לאכול בלי הפסקה הרי שאלו עוגיות הסבלה (חול בצרפתית). עוגיות חמאה עדינות ופשוטות, שגדולתן בפשטותן. יודע כל שף ופטיסייר שדווקא הדברים הפשוטים הם הדברים הקשים ביותר לביצוע, לא סתם נמדדים שפים על פי האומלט אותו הם מכינים.
שווה להגיע בשבילן עד לנורמנדי (ציום: שרון היינריך) |
במקום נמכרים טארטלטים קטנים עם מילויים כמו גנאש שוקולד מעולה, או עוגיות סנדוויץ ממולאות בריבות מסוגים שונים כמו פטל, תותים, משמש ועוד ועוד. מעולם לא טעמתי עוגיות חמאה כל כך טובות, ואלה עם מילויי הפירות הן בדיוק העוגיות אותן אני חולמת כאשר אומרים לי עוגיות פרחים עם ריבה. את העוגיות ניתן לרכוש ביחידות, כמו כן ניתן לרכוש קופסאות פח משגעות ובהן עוגיות חמאה טריות טריות, ממש כמו פעם.
סכנה אמיתית, אי אפשר לעצור (צילום: שרון היינריך) |
כתובת: 17 rue Southampton
14960 ASNELLES
שעות פתיחה: שני עד שישי 09:00-12:30 וגם 14:00-17:00.
שעות פתיחה בחודשים יולי אוגוסט: שני עד שבת 09:00-12:30 וגם 14:00-19:00, ראשון 09:00-12:30 וגם 16:00-19:00
מתוק באונפלור, GILLES et NICOLAS (מעדכון עוקבים של הבלוג מהשטח, יתכן שהסניף נסגר, תחת בירור)
בלב העיירה המקסימה אונפלור, נתקלנו בחלון הראווה של ג'יל וניקולא, המקום היה בתקופת הטיול חדש כך שהוא לא הופיע במחקר שלנו ושמחנו לגלות אותו בעצמנו. מותג הפטיסרי הזה החל את דרכו בעיר לה-אברה ולאחרונה התרחב גם לאונפלור.
אונפלור הקסומה (צילום: שרון היינריך) |
אגב, מיד עם כניסתנו לחנות קבלה אותנו אחת המוכרות ואחרי שהתחלנו לדבר ביננו בעברית התערבה המוכרת בשיחה וסיפרה שגדלה בקיבוץ חניתה. לא יאמן שגם בכפר הציורי הזה נמצאת נקודה ישראלית.
החלזונות (צילום: שרון היינריך) |
כתובת: 98 Quai Sainte Catherine
14600 HONFLEUR
שעות פתיחה: כל השבוע 10:00-19:00, שני 14:00-19:00
וד"ש לפרות (צילום: שרון היינריך) |
חופשה נעימה
שלכם
שרון
כתבה נפלאה. תודה רבה!
השבמחקתודה יקירנו :-)
מחקשלום! נהנתי לקרוא את הכתבה , רציתי לשאול האם אפשרי להגיע למבשלת HUET שקמברמר ברכבת מפריז? או שדרוש רכב? ברצוני לעשות טיול יום מפריז ולחזור באותו היום.
השבמחק